במחקר הראשון להשוואת שיעורי התמותה בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis או RA), המטופלים במעכבי TNF (Tumor Necrosis Factor) , חוקרים משבדיה לא מצאו הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה באלו שטופלו בשלוש תרופות ביולוגיות. החוקרים מדווחים על ממצאי המחקר במאמר חדש שפורסם בכתב העת Arthritis & Rheumatism.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים שלוש תרופות ביולוגיות, Adalimumab (יומירה), Etanercept (אנברל) ו-Infliximab (רמיקד).

החוקרים בחנו את הנתונים ממספר מקורות בשבדיה, כאשר אוכלוסיית המחקר כללה את כל החולים עם דלקת מפרקים שגרונית שנטלו אחת משלוש התרופות בין השנים 2003-2008.

בסה”כ, 1609 חולים החלו בטיפול ב-Adalimumab, 2686 החלו בטיפול ב-Etanercept ו-2027 החלו ב-Infliximab. במהלך תקופת המעקב, חלק מהחולים בהם המחלה והמצב התפקודי היו גרועים יותר מאחרים החליפו לתרופות ביולוגיות אחרות. מבין החולים שטופלו ב-Adalimumab, 408 (25%) החליפו טיפול, כך גם 514 (19%) מהחולים שטופלו ב-Etanercept ו-718 (36%) מהחולים שהחלו בטיפול ב-Infliximab.

במהלך המעקב שכלל 19,119 שנות-אדם, 211 חולים (3.3%) הלכו לעולמם, עם 179 מקרי תמותה (85%) באלו שנטלו רק מעכב TNF אחד. התוצאות הדגימו הבדלים קטנים בשיעורי התמותה בין שלוש התרופות. הגורמים הנפוצים ביותר לתמותה כללו גידולים (64 מקרים או 30.3%), מחלות סירקולטוריות (56 מקרים, 26.5%), מחלות שריר-שלד (27 חולים, 12.8%) ומחלות נשימה (18 מקרים, 8.5%).

בסקירה של כל החולים והתעלמות מכל החלפה או הפסקת טיפול, תועדו 62 מקרי תמותה ב-4916 שנות-אדם  בקרב מטופלים ב-Adalimumab (1.3 מקרי תמותה ל-100 שנות-אדם), 72 מקרי תמותה תועדו ב-7615 שנות-אדם בקרב מטופלים ב-Etanercept (0.9 מקרי תמותה ל-100 שנות-אדם) ו-77 מקרי תמותה תועדו ב-6587 שנות-אדם במטופלים ב-Infliximab (1.2 מקרי תמותה ל-100 שנות-אדם).

בהשוואה ל-Etanercept, החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה בקרב מטופלים שהחלו בטיפול ב-Infliximab (HR = 1.2) או Adalimumab (HR=1.3).

כאשר החוקרים בחנו את מקרי התמותה של חולים שהחליפו לתרופה שניה במהלך המחקר, הם זיהו 69 מקרי תמותה ב-6842 שנות-אדם ושיעורי היארעות של 1.1 מקרי תמותה ל-100 שנות-אדם. החוקרים חישבו את שיעורי ההיארעות של התרופות, כאשר Etanercept שימש לנקודת ייחוס. שיעורי ההיארעות עמדו על 1.4 ל-100 שנות-אדם עם Adalimumab ו-1.2 מקרי תמותה ל-100 שנות-אדם עם Infliximab.

סקירה שלישית של חולים שנטלו תרופה למשך 90 ימים ומעלה, לא הדגימה הבדל מובהק סטטיסטית בשיעורי התמותה בין התרופות.

לסיכום, למרות הבדלים ידועים-היטב במנגנון הפעולה, והבדלים מתועדים בפרופיל הבטיחות של שלוש תרופות ממשפחת מעכבי TNF, הבדלים אלו אינם מתורגמים להבדל מובהק סטטיסטית בשיעורי התמותה הכוללים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. עם זאת, לא ניתן לשלול הבדלים בשיעורי התמותה עם תרופות אלו בקבוצות חולים מסוימות.

Arthritis Rheum. Published online August 8, 2012

לידיעה במדסקייפ