טיפול משולש (וורפרין+אספירין+קלופידוגרל) בחולי AF שעברו MI/PCI קשור לסיכון מוגבר לדימומים (Circulation)

ע”פ מחקר שהתפרסם החודש ב-Circulation הסיכון לדימומים הכרוך בטיפול אנטיתרומבוטי משולש (אספירין, קלופידוגרל וורפרין) בחולים עם פירפור פרוזדורים (AF) שעברו אוטם שריר הלב (MI? ) ו/או ביצעו PCI הוא גבוה, ויש לבצע הערכת סיכונים קפדנית לפני התחלת טיפול משולש.

המחברים מציינים ברקע שקיימת אי ודאות באשר לטיפול האנטיתרומבוטי במטופלים עם AF שעברו MI ו/או PCI , ולכן ביקשו לחקור את הסיכון הכרוך בטיפול אנטירתומבוטי במטופלים אלה.

החוקרים עקבו אחר כ-11,500 מטופלים עם AF שאושפזו בגין MI או לביצוע PCI בין השנים 2000-2009 . הגיל הממוצע היה 75.6 שנים (+10.3), מהם כ-61% גברים, במסגרת רשם (רג’יסטרי) ארצי בדנמרק.

אירועים פטאליים או לא פטאליים (שדרשו אישפוז) של דימום סווגו בהתאם לפרוטוקול הטיפול האנטיתרומבוטי: טיפול משולש (TT) שכלל וורפרין+אספירין+ קלופידוגרל, טיפול בוורפרין ונוגד טסיות אחד בלבד, וטיפול דואלי (DAPT) בנוגדי טסיות (אספירין + קלופידוגרל).

החוקרים חישבו את שיעורי הדימום בפרוטוקולים השונים, וביצעו התאמת באמצעות מודל רגרקסיה מסוג COX .

בשנה הראשונה, דווח על 728 אירועי דימום (6.3%), מהם 79 (0.7%) היו קטלניים.

בתוך 30 יום השיעורים של הדימום היו 22.6, 20.3 ו-14.3 לכל 100 שנות מטופל עבור TT , וורפרין +נוגד טסיות, ו-DAPT , בהתאמה.

שיעורי הדימום המוקדמים (תוך 90 יום) והמאוחרים (90-360 יום) היו גבוהים יותר ב-TT לעומת שתי הגישות האחרות, עם יחס סיכון של 1.47 ו-1.36 בהתאמה. לא נמצאו הבדלים מובהקים בסיכון לאירועים תרומבואמבוליים בין TT לוורפרין+נוגד טסיות (יחס סיכון 1.15, רווח בר סמך 0.95-1.4) .

המחברים מסכמים כי קיים סיכון מיידי גבוה בטיפול ב-TT לאחר MI/PCI במטופלי AF . סיכון מתמשך מוגבר נמצא קשור לטיפול בגישת TT ללא חלון תראופוטאי בטוח, ולכן לדעתם יש לשקול TT רק לאחר ביצוע הערכת סיכון לדימומים במטופלים אלה.

CIRCULATIONAHA.112.114967

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה