מתוצאות מחקר אקראי בו נערכה השוואה בין טיפול בקומדין אל מול אספירין בחולים בקצב סינוס עם אי-ספיקת לב סיסטולית, עולה כי בחולים מתחת לגיל 60 התוצאות היו טובות יותר תחת טיפול בנוגד-קרישה פומי, בהשוואה לטיפול בנוגדי-טסיות.
מניתוח תוצאות מחקר WARCEF (Warfarin vs Aspirin in Reduced Cardiac Ejection Fraction) עלה כי טיפול בקומדין לווה בירידה של 37% בסיכון לתמותה, אירוע מוחי איסכמי, או דימום תוך-גולגולתי, בהשוואה לטיפול באספירין בחולים צעירים. החוקרים קבעו כי חולים צעירים נהנו מהתועלת של קומדין, אך במבוגרים לא זוהתה תועלת. כאשר החוקרים כללו בתוצא הסיום המשולב אירועי דימומים מג’וריים, הם מצאו כי התועלת של קומדין בחולים צעירים נותרה על כנה.
ממצאי המחקר עומדים בניגוד לתוצא העיקרי של המחקר באוכלוסיה כולה. כפי שדווח בעבר, לא זוהה הבדל משמעותי בתוצא המשולב של תמותה/אירועים מוחיים/דימומים תוך-גולגולתיים בין 2305 החולים במחקר שטופלו קומדין ואלו שטופלו באספירין.
מבין 32 משתנים שנבחנו כבעלי אינטראקציה עם הטיפול, החוקרים מצאו כי רק לגיל הייתה השפעה משמעותית. הירידה המשמעותית בתוצא הסיום המשולב בחולים מתחת לגיל 60 שטופלו בקומדין, בהשוואה למטופלים באספירין, נבעה מירידה של 35% בשיעורי התמותה. עם זאת, טיפול בקומדין לווה גם בעליה בשכיחות דימומים מינוריים בקבוצה זו.
בחולי אי-ספיקת לב תחת קצב סינוס, ייתכן כי ישנה תועלת אמיתית לטיפול אנטי-תרומבוטי, אך אין להתעלם מהסיכונים. הסיכון הבולט מכולם הוא דימום, כאשר כמובן ייתכנו דימומים תוך-גולגולתיים (אך נראה כי בנסיבות אלו לא מדובר היה בסיבוך משמעותי), דימום ממערכת העיכול (בעיקר דלף כרוני) ודימום עקב דמם לתוך הנגע הטרשתי באתרומה כלילית.
החוקרים מאמינים כי צפוי גל חדש של מחקרים אקראיים להערכת טיפול בנוגדי-קרישה בחולי אי-ספיקת לב, תוך התמקדות בתרופות החדשות דוגמת Rivaroxaban, Apixaban ו-Dabigatran. הדילמה הגדולה תהיה אל מול איזה טיפול לבחון את התכשירים הללו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!