מה בין טיפול אנטיביוטי בילדות ובין התפתחות מחלות מעי דלקתיות? (Pediatrics)

בילדים שטופלו בתרופות אנטיביוטיות בעלות פעילות נגד חיידקים אנאירובים במהלך השנה הראשונה לחייהם נרשמה עליה של פי 5.5 בסיכון להתפתחות מחלות מעי דלקתיות, בהשוואה לילדים שלא נחשפו מעולם לטיפול זה, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי שכללו למעלה ממיליון ילדים ופורסמו בכתב העת Pediatrics.

החוקרים מסבירים כי הם ביקשו לבחון את הקשר בין חשיפה לתרופות אנטיביוטיות בילדות ובין התפתחות מחלות מעי דלקתיות בשלב מאוחר יותר במדגם מבוסס-אוכלוסייה גדול, כאשר השערתם הייתה כי קיים קשר בין מתן טיפול בתרופות בעלות פעילות נגד חיידקים אנאירוביים ובין התפתחות מחלות מעי דלקתיות.

הם בחנו את הנתונים מ-464 מרפאות בבריטניה שהיו חלק מרשת Health Improvement Network. כל הילדים עם נתונים במשך לפחות שנתיים בין השנים 1994-2009 היו במעקב עד להתפתחות מחלות מעי דלקתיות, יציאת המרפאה מהמאגר, גיל 19 שנים, או תמותה. החוקרים לא כללו ילדים עם אבחנה קודמת של מחלות מעי דלקתיות.

המחקר כלל סך כולל של 1,072,426 ילדים, עם 6.6 מיליון שנות מעקב. מבין אלו, 748 ילדים (0.07%) פיתחו מחלות מעי דלקתיות, עם שיעורי היארעות כוללים של 1.2 ל-10,000 שנות אדם. מבין 225,100 החולים שהיו במעקב מהלידה, רק 30 פיתחו מחלות מעי דלקתיות, כך שלא ניתן היה לערוך סקירה משמעותית בתת-קבוצה זו.

מבין 748 הילדים שפיתחו מחלות מעי דלקתיות, חציון התקופה הלטנטית בין הביקור הראשון במרפאה ועד לחשד לאבחנה של מחלות מעי דלקתיות ואבחנה ראשונה של מחלות מעי דלקתיות עמד על 3.9 חודשים, כאשר ב-68.2% מרוח זמן זה עמד על פחות משנה.

למעלה ממחצית המשתתפים (57.7%) טופלו בלפחות תרופה אנטיביוטית אחת, בעלת פעילות נגד חיידקים אנאירוביים, כולל פניצילין, אמוקסיצילין, אמפיצילין, שילוב פניצילין עם מעכב ביתא-לקטמאז, טטרציקלינים, קלינדימיצין, מטרונידזול, צפוקסיטין, קרבפנמים וונוקומיצין פומי.

החולים נטלו את הטיפול האנטיביוטי למשך חציון של שבוע, כאשר 43.2% לא קיבלו כלל טיפול זה, 31.9% נטלו את הטיפול למשך 1-2 שבועות ו-25.8% נטלו את הטיפול למשך למעלה משבועיים.

הן בקבוצת הילדים שנחשפו לטיפול והן בקבוצה שלא נחשפה לטיפול האנטיביוטי, שכיחות מחלות מעי דלקתיות עמדה על 0.07%; עם זאת, שיעורי היארעות מחלות מעי דלקתיות עמדו על 0.83 ל-10,000 שנות-אדם בקבוצה שלא נחשפה לטיפול ו-1.52 ל-10,000 שנות אדם בקבוצה שנחשפה לטיפול, עם עליה של 0.69 מקרים ל-10,000 שנות-אדם בסיכון האבסולוטי ועליה של 84% בסיכון היחסי.

מניתוח הנתונים לאחר תקנון להיסטוריה משפחתית של מחלות מעי דלקתיות, מין, מחלה גרנולומטוטית כרונית, PSC (Primary Sclerosing Cholangitis) ומצב סוציו-אקונומי ירוד, החוקרים מצאו כי חשיפה לפני גיל שנה לוותה בעליה של פי 5.5 בסיכון למחלות מעי דלקתיות, בהשוואה לאלו שלא נחשפו מעולם לטיפול זה, כאשר הסיכון למחלה ירד כל 5 שנים (יחס סיכון של 2.62) ו-15 שנים (יחס סיכון של 1.57).

כל קורס טיפול אנטיביוטי בתרופות בעלות פעילות כנגד חיידקים אנאירובים לווה בעליה של 6% בסיכון למחלות מעי דלקתיות, וכל שבוע חשיפה לווה בעליה של 1% בסיכון.  חשיפה ליותר משני קורסי טיפול בשנה הראשונה לחיים לוותה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלות מעי דלקתיות, בהשוואה לחשיפה לעד שני מחזורי טיפול (יחס סיכון מתוקן של 4.77).

חשיפה לכל תרופה אנטיביוטית, פניצילינים, פניצילינים רחבי-טווח וצפלוספורינים, לוותה בהתפתחות מחלות מעי דלקתיות, אך לא כך היה עם חשיפה למקרולידים, סולפונמידים וטטרציקלינים. חשיםה למטרונידזול או פלאורוקינולונים (שני טיפולים אפשריים למחלות מעי דלקתיות) נקשרה עם התפתחות מחלות מעי דלקתיות.

התוצאות היו דומות בשתי תת הקבוצות של מחלות מעי דלקתיות, מחלת קרוהן ומחלת Ulcerative Colitis, ולא השתנו עם הגיל.

מהתוצאות עולה כי הפחתת הטיפול בתרופות אנטיביוטיות בעלות פעילות נגד חיידקים אנאירוביים עשויה לסייע בהפחתת שיעורי ההיארעות של מחלות מעי דלקתיות בילדים. עם זאת, נותרו שאלות רבות ללא מענה ודרושים מחקרים נוספים בנושא.

Pediatrics. Published online September 24, 2012

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה