השפעות טיפול במלטונין על זמני השינה של מתבגרים (Chronobiol Int.)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי טיפול במלטונין במינון נמוך , הניתן כל יום בשעות אחר הצהריים, עשוי לסייע בטיפול בתלמידים הסובלים מהפרעות בהרגלי שינה.

במהלך העשורים האחרונים, ההיארעות של נדודי שינה בשל הפרעה בתזמון השינה (Delay of Circadian Phase), עלתה משמעותית בקרב מתבגרים ברחבי העולם. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את מינון נמוך של מלטונין, הניתן כל יום אחר הצהריים, עשוי לסייע בתזמון השינה במתבגרים.

מדגם המחקר כלל 21 תלמידים בגילאי 14-19 שנים, עם קשיים בהתחלת שינה. מדובר היה במחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שארך חמישה שבועות. במהלך ששת הימים הראשונות בשבוע השני והרביעי, התלמידים טופלו בפלסבו או במלטונין (1 מ”ג) בין השעות 16:30-18:00. במהלך ששת הימים הראשונים לשבוע החמישי, כל התלמידים קיבלו מלטונין. בשבוע הראשון והשלישי ניתנו קפסולות ריקות.

בערב האחרון בכל שבוע ובבוקר למחרת, התלמידים נתנו דגימות רוק בבית להערכה מאוחרת יותר של מלטונין. הדגימות ניתנו באותה שעה בכל שבוע, מאוחר ככל הניתן בערב ומוקדם ככל הניתן בבוקר. הן התלמידים והן אחד ההורים קיבלו הודעה טקסט למכשיר הנייד 15 דקות לפני הזמן לדגימת רוק ונטילת הקפסולה בזמנים מוסכמים. יומני רישום השינה, הישנוניות הסובייקטיבית וזמני נטילת הקפסולה ודגימות רוק נרשמו בכל יום.

הניתוח העיקרי במהלך חמישה שבועות הדגים תוצאות משמעותיות למלטונין, שינה ומדד ישנוניות סובייקטיבי. מניתוח פוסט-הוק עלה כי זמני התחלת שינה נדחו לאחר מתן מלטונין בימי לימודים, בהשוואה למתן פלסבו (p<0.005) וכי משך השינה היה ארוך יותר (p<0.05). לאחר שבוע הלימודים האחרון עם טיפול במלטונין, התלמידים נרדמו 68 דקות מוקדם יותר וישנו 62 דקות יותר בכל לילה, בהשוואה לשבוע הבסיסי.

ערכי מלטונין ברוק בבוקר ירדו בהשוואה לפלסבו (p<0.001) והערכים בשעות הערב עלו (p<0.001), עדות להתקדמות אפשרית בשלב שינה. בהשוואה לשבועות בהן ניתן פלסבו, התלמידים דיווחו על פחות ישנוניות בימי לימודים ופחות ערנות, עם עליה בישנוניות בשעות הערב במהלך ימי טיפול במלטונין.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מינון נמוך של מלטונין בכל יום, הניתן בשעות אחר הצהריים, עשוי לקדם את זמני השינה ולסייע לתלמידים להיות ערניים יותר בימי לימודים, גם אם הם עדיין סובלים מהפרעות בהרגלי שינה.

Chronobiol Int. 2012 Nov;29(9):1239-48

לידיעה ב-Pubmed

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן