הסיכון לדימומים תחת טיפול בקלקסן בחולים עם הפרעה מתונה בתפקוד הכלייתי (Arch Intern Med)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת Archives of Internal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם הפרעה מתונה בתפקוד הכלייתי חלה עליה בסיכון לדימומים מג’וריים עם טיפול בקלקסן.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום, אין המלצה על תיקון מינון הקלקסן בחולים עם הפרעה מתונה בתפקוד הכלייתי.

במסגרת המחקר נכללו 164 חולים (105 עם תפקוד כלייתי תקין ו-59 עם הפרעה מתונה בתפקוד הכלייתי) שטופלו בקלקסן במינון של 1 מ”ג לק”ג, כל 12 שעות, או מינון של 1.5 מ”ג לק”ג פעם ביום. החולים טופלו בקלקסן כטיפול נוגד-קרישה פראנאטרלי וכן כטיפול מגשר, בשני המקרים, עם מעבר מתוכנן לטיפול בנוגדי-קרישה פומיים (קומדין). התחלת טיפול בנוגדי-קרישה הוגדרה כטיפול להתוויה תרומבוטית חדשה עם מעבר בסופו של דבר לטיפול פומי בנוגד-קרישה. טיפול מגשר הוגדר כמעבר מרמה תרפויטית של נוגד-קרישה פומי ולאחריה הפסקה והחלפה במינונים תרפויטיים של קלקסן, עם מעבר מתוכנן חזרה לטיפול בנוגדי-קרישה פומיים.

הפרעה מתונה בתפקוד הכלייתי הוגדרה בנוכחות פינוי קריאטינין של 30-50 מ”ל לדקה. תפקודי כליות תקינים הוגדרו בנוכחות פינוי קריאטינין של למעלה מ-80 מ”ל לדקה. התוצא העיקרי היה דימומים מג’וריים, שהוגדרו כדימום שהובילו לתמותה, אשפוז בבית החולים, הארכת משך האשפוז, או פניה לחדר מיון. תוצא משני כלל תרומבואמבוליזם.

התוצא העיקרי של דימום מג’ורי תועד ב-6 מבין 105 חולים (5.7%) עם תפקוד כלייתי תקין, בהשוואה ל-13 מבין 59 חולים (22%) עם הפרעה מתונה בתפקוד הכלייתי. לא תועדו מקרי תמותה. יחס הסיכויים הלא-מתוקן לדימומים מג’וריים היה 4.7 (p=0.002). עם תקנון להבדלים בגורמי סיכון, יחס הסיכויים עמד על 3.9 (P=0.055).

לאור ממצאי המחקר, החוקרים ממליצים לערוך מחקרים נוספים להבנת המינונים המתאימים של קלקסן בחולים עם הפרעה מתונה בתפקוד הכלייתי.

Arch Intern Med published early online on 5 November 2012

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם אבחנה של היפראלדוסטרוניזם ראשוני, כאשר זוהה קשר הדוק בין הפרעת הנשימה בשינה ובין היפרפילטרציה כלייתית. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני ולהעריך את […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה