הרדמה באמצעות Sevoflurane אינה מפחיתה איסכמיה לבבית בניתוח לא-לבבי (Circulation)

בכתב העת Circulation פורסמו תוצאות מחקר אקראי ומבוקר שערך השוואה בין Sevoflurane ו-Propofol להרדמה של חולים לבביים במהלך ניתוח מג’ורי לא-לבבי, מהן עולה כי אין הבדל במספר אירועי איסכמיה לבבית לאחר הניתוח.

לדברי החוקרים, לאור העדר השפעה כלשהי של הטיפול וגוף העדויות המטיל ספק בתועלת הקלינית של השפעת הכנה באמצעות גזי הרדמה, הם אינם מתכננים מחקרים נוספים להערכת ההשפעה המגנה של תכשירים אלו.

ברקע למחקר הם מסבירים כי איסכמיה של שריר הלב עשויה להופיע ב-46% מהחולים עם מחלה כלילית מתועדת או אלו בסיכון גבוה למחלה כלילית. פורסמו דיווחים לפיהם חלק מגזי ההרדמה דוגמת Sevoflurane עשויים להפחית איסכמיה של שריר הלב ותמותה בחולים העוברים ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים.

המחקר הנוכחי נערך בשלושה מרכזים בשוויץ, במהלכו חולקו החולים עם מחלת עורקים כלילית, שעברו ניתוח מג’ורי, וחולים עם שני גורמי סיכון ומעלה למחלה כלילית, לניתוח וסקולארי או טיפול ב- Sevoflurane או Propofol.

הנתונים הדמוגרפיים לפני הניתוח, מחלות רקע וסוג הניתוח היו דומים ב-184 החולים שטופלו ב- Sevoflurane וב-204  החולים שטופלו ב-Propofol.

התוצא העיקרי שינוי איסכמי כלשהו לאחר הניתוח בתרשים אק”ג או עליית אנזימי טרופונין T לאחר 1-2 ימים מהניתוח זוהה ב-75 חולים שטופלו ב- Sevoflurane וב-81 מטופלים ב-Propofol (40.8% לעומת 40.3%, p=0.407).

תופעות הלוואי של חומרי ההרדמה היו דומות גם הן, למעט שיעור גבוה יותר משמעותית של בחילות והקאות ביום הראשון לאחר הניתוח באלו שטופלו ב- Sevoflurane.

לאחר 12 חודשי מעקב, שיעור אירועים לבביים מג’וריים, תמותה לבבית או תמותה מכל-סיבה, לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות.

על-בסיס הנתונים הללו, החוקרים מסכמים וכותבים כי הרדמה באמצעות Sevoflurane אינה מספקת הגנה לשריר הלב לאחר ניתוח לא-לבבי בחולים עם מחלת עורקים כלילית.

Circulation 2012

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה