הפחתת הסיכון לדימומים ותמותה באשפוז על צנתור בגישה רדיאלית של חולים עם STEMI (מתוך J Am Coll Cardiol)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology עולה כי השימוש בצנתור בגישה רדיאלית לטיפול בחולים עם STEMI (ST-segment Elevation Myocardial Infarction) במגמת עליה, אך עדיין מהווה חלק קטן מכלל הצנתורים המבוצעים. בתקופה של חמש שנים, שכיחות הצנתורים בגישה זו עלתה מ-0.9% ל-6.4% ולוותה בירידה משמעותית בסיכון לדימומים ותמותה באשפוז.

התוצאות הנוכחיות מבוססות על ניתוח נתוני NCDR (National Cardiovascular Data Registry). בסה”כ, קרוב ל-300,000 עברו צנתור בשל STEMI ב-1024 בתי חולים, בין השנים 2007-2011. כאמור, זוהתה עליה של 5.5% בבחירת הגישה הרדיאלית לצנתור במהלך תקופה ושל חמש שנים. צנתור בגישה רדיאלית לווה בזמן דלת-לבלון ארוך יותר, במקרה זה 78 דקות לעומת 74 דקות לגישה דרך המפשעה (p<0.0001).

למרות זמן דלת-לבלון ארוך יותר, צנתור בגישה רדיאלית לווה בירידה של 38% בסיכון לדימומים (יחס סיכויים של 0.62) וירידה של 24% בסיכון לתמותה באשפוז (יחס סיכויים של 0.76, p<0.045).

מחקרים קודמים שלא כללו חולים עם STEMI מצאו כי צנתור בגישה רדיאלית הפחית את הסיכון לדימומים וסיבוכים, אך עלה חשש מפני הפרוצדורה בחולים עם STEMI לאור עקומת הלמידה הקשורה בגישה והאפשרות לזמני פרוצדורה ארוכים באוכלוסיית חולים בה לרה-פרפוזיה חשיבות קריטית.

עם זאת, בתת הקבוצה של חולים עם STEMI במחקר RIVAL, בחולים שהתקבלו לבית החולים בתוך 12 שעות מהאירוע הלבבי, צנתור בגישה רדיאלית לווה בשיעור נמוך יותר של דימומים מג’וריים וסיבוכים באתר הצנתור, כמו גם בעליה משמעותית בסך התועלת הקלינית. שיעור הסיבוכים לאחר 30 ימים, שכללו סיבוכים לבביים מג’וריים ודימומים מג’וריים, היה נמוך ב-58% בקבוצת החולים לאחר צנתור בגישה רדיאלית, אם כי לא זוהה הבדל בשיעור הסיבוכים הלבביים המג’וריים בלבד.

J Am Coll Cardiol 2013

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה