מתוצאות מטה-אנליזה של 16 מחקרים עולה כי אנטגוניסט לאלדוסטרון הינה תרופת הבחירה בעת הוספת מעכב נוסף של ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון לטיפול במעכבי ACE בחולים עם אי-ספיקת לב סיסטולית תסמינית למרות טיפול תרופתי סטנדרטי.
החוקרים מדווחים כי מבין חסמי RAAS, Spironolactone או Eplerenone כתוסף טיפול הביאו לירידה משמעותית בשיעורי התמותה מכל-סיבה ובשיעורי התמותה עקב מחלות לב וכלי דם ובשיעור האשפוזים עקב א-ספיקת לב. חסמים אחרים של ציר רנין-אנגיוטנסין כוללים את התרופות ממשפחת ARB ואת מעכב ישיר של רנין, Aliskiren.
מטה האנליזה מאפשרת לקבוע באופן סביר כי אנטגוניסטים לאלדוסטרון יעילים יותר מ-ARB או מעכב ישיר של רנין.
עם זאת, באשר לבטיחות הטיפול, כל שילוב הכולל טיפול כפול לחסימת ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון מלווה בסיכון מוגבר לתופעות לוואי ויש לעקוב מקרוב אחר חולים אלו. בסקירה הנוכחית, הוספת ARB לוותה בשיעור גבוה יותר של היפרקלמיה, אי-ספיקת כליות ותת לחץ דם, בהשוואה לפלסבו; Aliskiren הוביל לשכיחות גבוהה יותר של תת לחץ דם ואנטגוניסטים לאלדוסטרון לוו בשכיחות גבוהה יותר של היפרקלמיה.
החוקרים מדווחים כי ממצאי הסקירה הצביעו על סוגיות בטיחותיות של הטיפול, שכן עם חסימה כפולה של ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, ללא תלות בסוג התרופות בשימוש, צפויות תופעות לוואי. עם זאת, הם לא הדגימו תועלת קלינית בהוספת ARB או מעכב ישיר של רנין ביחד עם מעכב ACE, אך זוהו סיבוכים לשילוב זה.
לדברי החוקרים, רופאים רבים פועלים לפי תוצאות מחקר CHARM (Candesartan in Heart Failure: Assessment of Reduction in Mortality and Morbidity) ומשלבים טיפול במעכבי ACE ו-ARB להפחתת הסיכון לאשפוזים. לכן, רבים עדיין מאמינים כי תתכן תועלת לטיפול זה. עם זאת, התועלת אינה גדולה ולעיתים קרובות מלווה בעליה בערכי אשלגן וקריאטינין, לכן אם כבר, עדיף לבחור באנטגוניסטים לאלדוסטרון. במחקר CHARM-Added שפורסם בשנת 2004, הוספת Candesartan למעכבי ACE בחולים עם אי-ספיקת לב סיסטולית הפחיתה את הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית או אשפוזים על-רקע אי-ספיקת לב בהיקף של 15%.
הסקירה הנוכחית כללה 16 מחקרים עם למעלה מ-30,000 חולים עם לפחות שלושה חודשי מעקב. אנטגוניסט לאלדוסטרון, ARB או Aliskiren נבחנו עם פלסבו בחולים עם אי-ספיקת לב סיסטולית, שנטלו גם מעכבי ACE, ביחד עם טיפולים תרופתיים סטנדרטיים לאי-ספיקת לב.
במהלך תקופה ממוצעת של 16.2 חודשים, הוספת אנטגוניסטים לאלדוסטרון לוותה בירידה של למעלה מ-20% במספר יעדי סיום, כולל תמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית, כאשר עם ARB או Aliskiren לא נרמה ירידה כה משמעותית.
באשר להשוואה בין אנטגוניסטים לאלדוסטרון ופלסבו, הסיכון היחסי להיפרקלמיה עמד על 2.10; בהשוואת ARB לעומת פלסבו, הסיכון היחסי להיפרקלמיה, אי-ספיקת כליות ותת לחץ דם עמד על 2.38, 2.26 ו-1.63, בהתאמה; ועם Aliskiren, הסיכון היחסי לתת לחץ דם עמד על 1.98. כל הממצאים הללו היו מובהקים סטטיסטית.
החוקרים מודים כי 16 המחקרים נערכו בין 1999-2011, ולכן לא כללו חולים רבים עם ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) או קוצב דו-חדרי. כיום, למרבית החולים הללו יומלץ על התקנים אלו.
Congest Heart Fail 2012
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!