אנשים שמתמידים בפעילות גופנית גבוהה בגיל המעבר נמצאים בסיכון מופחת לדמנציה בגיל מאוחר יותר, כך לפי מחקר חדש. החוקרים כותבים שבניגוד למחקרים קודמים שהיו קטנים יותר, המחקר שלהם כלל אוכלוסיה גדולה, מדדי פעילות אובייקטיביים ומעקב ארוך טווח.
המחקר כלל כמעט 20 אלף משתתפים שעברו מבדקי כושר ופעילות גופנית לגיל המעבר (הגיל הממוצע היה קרוב ל-50). המעקב שערכו החוקרים ארך בממוצע 25 שנים. מקרי הדמנציה אותרו לפי מידע מתביעות מדיקייר. בסך הכל, נרשמו 1659 מקרים של דמנציה. לאחר התאמה רבת משתנים, נמצא כי למשתתפים שהיו בחמישון העליון מבחינת הפעילות הגופנית בגיל המעבר היו בסיכון נמוך של 36% לפתח דמנציה מכל סיבה במהלך תקופת המעקב, מאשר המשתתפים בחמישון התחתון של הפעילות הגופנית.
הירידה בסיכון לדמנציה היתה עקבית במטופלים שעברו שבץ ובאלה שלא, מה שעשוי להצביע על כך כי המכניזם להופעת המחלה לאו דווקא קשור למחלות וסקולריות. החוקרים כותבים עוד כי ממצאיהם עולים בקנה אחד עם ההנחיות הפעילות הגופנית בארצות הברית, הממליצות על פעילות גופנית מתונה של 150 דקות או בעצימות גבוהה של 75 דקות בשבוע. למרות שעדיף להתמיד בפעילות גופנית ובאורח חיים בריא מגיל צעיר, הם כותבים, עדיין ניתן להפיק תועלת בהחלה של אורח חיים כזה גם בגיל מאוחר יותר.
Ann Intern Med. 2013;158:162-168, 312-214
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!