האם הערכת סיכון מותאמת אישית מסייעת בקבלת החלטות מושכלת יותר בכל הנוגע לביצוע בדיקות סקר? (Cochrane Database Syst Rev)



בדיקות סקר נתפסות בדרך כלל כדרך יעילה ובטוחה למניעה של מחלות, אך עלולות להיות גם חסרונות וסיכונים הקשורים לביצוע הבדיקות, מידע שיש להעביר למטופל העובר את בדיקות הסקר, כמו גם מידע אודות הסיכונים של המחלה הנבדקת וכמה הם רלוונטיים עבורו. כל אלה יכולים לעזור למטופל לקבל החלטה מושכלת לגבי הצורך לעבור תהליך של בדיקת סקר (screening tests).

בסקירה בחנו החוקרים מחקרים שונים שכללו מידע על מתן הערכת סיכון אישית למטופלים כדרך לסייע בקבלת החלטה מיודעת האם לעבור את בדיקת הסקר או לא, בהתבסס על פרופיל הסיכון האישי שלהם. נכללו 41 מחקרים בני למעלה מ-28 אלף משתתפים בהם היתה התייחסות למידע אודות הסיכון האישי. החוקרים בחנו את התוצאות של המחקרים ומצאו כי כאשר מידע אישי כזה אודות פרופיל הסיכון של המטופל נכלל בהתערבות של החוקרים, המשתתפים קיבלו החלטות מושכלות יותר לגבי בדיקות הסקר, בהשוואה למטופלים שידעו פחות וקיבלו סקירה כללית לגבי גורמי הסיכון. במחקרים הרלוונטיים, מעל 45% מהמשתתפים ( כ-530 מתוך כ-1300) שקיבלו מידע מותאם אישית לגבי הסיכונים קיבלו החלטה מושכלת, לעומת רק כ-20% (כ-230 מתוך כ-1100) מהמשתתפים שקיבלו מידע כללי לגבי הסיכונים.

החוקרים מצאו גם כי למרות שהמטופלים שעברו התערבות והערכת מידע אישית ידעו יותר ותפסו את הסיכון האישי שלהם בצורה קרובה יותר למציאות, רמות החרדה שלהם הללו היו נמוכות יותר. עוד נמצא כי מתן של מידע מותאם אישית לגבי סיכוני המחלה גרם לעליה קטנה באנשים שעברו את הסקירות. התוצאות הללו משקפות מחקרים לגבי בדיקות סקר לסרטן המעי הגס וסרטן השד והחוקרים מסייגים ואומרים שלא ניתן להכיל את הנתונים הללו על כלל בדיקות הסקר.

לתקציר המאמר

Cochrane Database Syst Rev. Published online February 28, 2013.


לכתבה בנושא במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מדוע התמקדות במספר החולים הנדרש לטיפול עלולה לספק הערכה מטעה של התועלת של חיסונים? (מתוך אתר Medscape)

    מדוע התמקדות במספר החולים הנדרש לטיפול עלולה לספק הערכה מטעה של התועלת של חיסונים? (מתוך אתר Medscape)

    רבים מאמינים כי היעילות המדווחת של חיסונים שונים כנגד נגיף הקורונה גבוהה מהתועלת האמיתית של החיסונים וטוענים כי מעבר ליעילות החיסון, המבוססת על הירידה היחסית בסיכון, יש לשקול את הירידה האבסולוטית בסיכון ואת מספר החולים הנדרש לטיפול. במאמר דעה שפורסם באתר Medscape טוענים מומחים כי הם אינם מסכימים עם גישה זו מאחר ועיקרון המספר הנדרש […]

  • עשרת המאמרים המובילים בגסטרואנטרולוגיה במהלך שנת 2019 (מתוך אתר מדסקייפ)

    עשרת המאמרים המובילים בגסטרואנטרולוגיה במהלך שנת 2019 (מתוך אתר מדסקייפ)

    במהלך שנת 2019 חלה התקדמות ניכרת בתחום רפואת מחלות דרכי עיכול, עם פיתוח טכנולוגיות חדשות, טכניקות אבחנתיות מתקדמות והבנה טובה יותר של חלק מהמחלות הנפוצות. בכתבה שפורסמה באתר מדסקייפ הובאו עשרת המאמרים המובילים בתחום שפורסמו בשנת 2019. תוצאות כריתה כירורגית של פוליפים שפירים במעי הגס סקירה שיטתית להערכת הסרה ניתוחית של פוליפים שפירים במעי הגס […]

  • חשיבות מדד שבריריות במחקרים קליניים (Circ Cardiovasc Qual Outcomes)

    חשיבות מדד שבריריות במחקרים קליניים (Circ Cardiovasc Qual Outcomes)

    כאחד מכל ארבעה מחקרים קליניים מובהקים סטטיסטית בתחום מחלות לב וכלי דם, לא הדגים תוצאות מובהקות סטטיסטית, כפי שנקבע לפי מדד השבריריות (Fragility Index), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes. מדד שבריריות (Fragility Index, או FI) הינו המספר המינימאלי הנדרש של אירועים נוספים באחת מזרועות המחקר בכדי להפוך את […]

  • האם יש מקום להגדיל את היקף הבדיקות לאחר המוות? (N Engl J Med)

    האם יש מקום להגדיל את היקף הבדיקות לאחר המוות? (N Engl J Med)

    במאמר דעה שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine טוענים הכותבים כי לבדיקות לאחר המוות (אוטופסיה) חשיבות רבה בחינוך הרפואי, אך במהלך חמישים השנים האחרונות אלו בוצעו בתדירות נמוכה משמעותית ורופאים עלולים לפספס מידע חשוב. רופאים ותיקים עשויים לזכור ביקורים שגרתיים לפתולוג במטרה לאשר או לשלול את האבחנה שלהם ואלו היו מעין הערכות של […]

  • פרס נובל 2019 ברפואה הוענק לשלושה מדענים שחקרו כיצד תאי הגוף מסתגלים לשינויים ברמת החמצן (הארץ)

    פרס נובל 2019 ברפואה הוענק לשלושה מדענים שחקרו כיצד תאי הגוף מסתגלים לשינויים ברמת החמצן (הארץ)

    זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2019 הן המדענים וויליאם קיילין וגרג סמנזה מארצות הברית ופיטר רטקליף מבריטניה.  הפרס הוא בזכות מחקרם אשר גילה את האופן שבו תאי הגוף מסתגלים לשינויים ברמות החמצן בסביבתם. בהודעת ועדת הפרס, נכתב : “ממצאיהם של קיילין, סמנזה ורטקליף חשפו את המכניקה של אחד מתהליכי ההסתגלות הכי חיוניים לחיים“. בהודעת הועדה מצוין כי למרות שחיוניות החמצן […]

  • בשנים האחרונות נרשמה שכיחות גבוהה של ספינים בדיווח הנתונים בתקצירים בפסיכיאטריה  (BMJ Evidence Based Medicine)

    בשנים האחרונות נרשמה שכיחות גבוהה של ספינים בדיווח הנתונים בתקצירים בפסיכיאטריה (BMJ Evidence Based Medicine)

    למעלה ממחצית מהתקצירים של מחקרים אקראיים שפורסמו בכתבי עת מובילים בפסיכיאטריה בין 2012 עד 2017 כללו ספין מסוים, כך עולה מניתוח איכותי של הנתונים, שפורסם בכתב העת BMJ Evidence-Based Medicine. החוקרים מסבירים כי נוכחות ספין בדיווחי תקצירים חשובה במיוחד מאחר ובמקרים רבים, למשל כאשר המאמר המלא מצוי מאחורי חומת מגן או דורש חברות בכדי לצפיה […]

  • ההתקדמויות הבולטות ביותר ברפואה בשנת 2018 (מתוך אתר מדסקייפ)

    ההתקדמויות הבולטות ביותר ברפואה בשנת 2018 (מתוך אתר מדסקייפ)

    במהלך השנים האחרונות ד”ר אריק טופול נהג להכין רשימה של עשרת הפיתוחים המשמעותיים ביותר ברפואה. כעת, בידיעה שפורסמה באתר Medscape, בחר ד”ר טופול להדגיש מספר תחומים המתקדמים במהירות, זוכים לתשומת לב רבה ועשויים לשנות את פני הרפואה. שלושת התחומים האמורים כוללים עריכת גנים, בינה מלאכותית והמיקרוביום של מערכת העיכול. עריכת גנים (Genome Editing) חלה התקדמות […]

  • עורכי ה-New England Journal of Medicine החליטו על משיכת מחקר PREDIMED בנושא דיאטה ים תיכונית ופרסום מחדש של הנתונים (N Engl J Med)

    עורכי ה-New England Journal of Medicine החליטו על משיכת מחקר PREDIMED בנושא דיאטה ים תיכונית ופרסום מחדש של הנתונים (N Engl J Med)

    בכתב העת New England Journal of Medicine הוחלט על משיכה ופרסום מחדש של גרסה חדשה של תוצאות מחקר PREDIMED, בו נבחנו תוצאות דיאטה ים תיכונית, בעקבות חששות בנוגע למהימנות חלק מהנתונים. בכתב העת הוחלט עוד על תיקונים מינוריים של חמישה מחקרים אחרים, כאשר כל התיקונים הללו פורסמו במהלך 13 ביוני באתר של כתב העת. התיקונים […]

  • מומחים קוראים לשנות את הסף להגדרת מובהקות סטטיסטית (JAMA)

    מומחים קוראים לשנות את הסף להגדרת מובהקות סטטיסטית (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מומחים שוב מטילים ספק בסוגיית מובהקות סטטיסטית לפי הגדרת סף P value הקטן מ-0.05 במחקרים רפואיים, כאשר במקרה זה מציעים הכותבים דרך לחלופות רלבנטיות יותר. הבעיה הכרוכה בהגדרת סף לפי P value היא כי במידה ומתבססים על ההגדרה המדויקת, אזי הממצאים לא בהכרח יעוררו עניין בקרב רופאים, עם מעט מאוד […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה