על-בסיס נתונים ממחקרים אקראיים ומבוקרים עולה כי אגוניסטים לדופמין וליגאנדים אלפא-שתיים-דלתא לתעלות סידן הביאו לשיפור בתסמיני Restless Legs Syndrome (RLS) ולשיפור איכות השינה ואיכות החיים של המטופלים.
החוקרים מסבירים כי תסמונת Restless Leg Syndrome הינה הפרעה נוירולוגית, המתאפיינת בתחושה לא-נוחה ברגליים ודחף מטריד ובלתי-נשלט להניע אותן. כעת הם ערכו סקירה סיסטמית להערכת התועלת, הבטיחות והיעילות של טיפולים תרופתיים בחולים עם תסמונת ראשונית.
הסקירה כללה מחקרים אקראיים ומבוקרים, בשפה האנגלית, שדיווחו על התועלת והנזקים של טיפולים תרופתיים בחולים עם תסמונת RLS ראשונית, וארכו לפחות ארבעה שבועות. הם ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE ומאגרי נתונים אחרים עד יוני 2012 וזיהו 29 מחקרים אקראיים ומבוקרים מתאימים.
החוקרים מדווחים כי מצאו עדויות באיכות גבוהה לפיהן שיעור החולים עם שיפור בעל חשיבות קלינית, עם ירידה של 50% ומעלה בממוצע מדד IRLS (International Restless Legs Syndrome) מתחילת המחקר, היה גבוה יותר עם טיפול באגוניסטים לדופמין, בהשוואה לפלסבו (61% לעומת 41%, סיכון יחסי של 1.60; שבעה מחקרים).
טיפול באגוניסטים לדופמין הביא גם לשיפור במדדי השינה לפי דיווחי החולים ובאיכות החיים של המטופלים. מעדויות באיכות גבוהה עלה כי ליגאנדים אלפא-שתיים-דלתא לתעלות סידן הביאו לעליה בשיעור המגיבים לפי IRLS, בהשוואה למטופלי פלסבו (61% לעומת 37%, סיכון יחסי של 1.66; שלושה מחקרים).
תופעות לוואי על-רקע טיפול באגוניסטים לדופמין כללו בחילות, הקאות וישנוניות. תופעות לוואי של ליגאנדים אלפא-2-דלתא כללו ישנוניות ואי-יציבות או סחרחורות.
על-בסיס מחקרים אקראיים ומבוקרים קצרי-טווח, שכללו אוכלוסיות חולים שנבחרו בקפידה עם תסמינים ארוכי-טווח ובדרגה מתונה עד חמורה, אגוניסטים לדופמין וליגאנדים אלפא-שתיים-דלתא לתעלות סידן הביאו להפחתת תסמיני RLS ולשיפור באיכות השינה ואיכות החיים של החולים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!