נשים המפרישות מלטונין ברמות נמוכות נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת סוג 2 בהשוואה לנשים שאצלן ההורמון מופרש ברמות גבוהות יותר, כך לפי מחקר מבוקר ותצפיתי חדש. ממצאי המחקר הופיעו בגליון האחרון של JAMA .
כשהשוו החוקרים קבוצה שאופיינה ברמות הנמוכות ביותר של מלטונין מופרש עם הקבוצה עם הרמות הגבוהות ביותר, הראשונה היתה בסיכון כפול לסבול מסוכרת, אפילו לאחר שנערכו התאמות לערפלנים רלוונטיים והנשים שסבלו מסוכרת היו עם רמות נמוכות יותר של מלטונין מופרש מאשר קבוצת הביקורת.
החוקרים כותבים כי רמות נמוכות של מלטונין מסתמנות כגורם סיכון למחלה, אך טרם ברור האם מדובר בגורם סיכון הניתן לשינוי. החוקרים כותבים כי הממצאים צריכים לעודד חוקרים נוספים לבחון אילו גורמים עשויים להשפיע על הפרשת מלטונין, וכן, האם לשינוי של רמות המלטונין או השפעה על הפרשה של מלטונין יסייעו בהורדת הסיכון לפתח סוכרת סוג 2;
יש לערוך מחקרים נוספים שיבחנו האם עליה ברמות המלטונין, אם באמצעות חשיפה ארוכה לחשיכה בלילה או באמצעות נטילת תוספים, תגרום לשיפור של הרגישות לאינסולין ולהורדה של השכיחות של סוכרת סוג 2.
החוקרים מסבירים כי בלוטת האצטרובל מפרישה מלטונין בתגובה לחשיפה לאור, לפי דפוס יומי, כשהרמות נמצאות בשיא בדרך כלל כ-3-5 שעות לאחר תחילת השינה, כשחשוך. כשיש אור מסביב, אין כמעט ייצור של מלטונין. הרצפטורים למלטונין נמצאים בחלקים שונים בגוף, כולל גם בתאי הלבלב, ומחקרים שונים מצאו כי להורמון עשוי להיות תפקיד במטבוליזם של גלוקוז; מחקרים נוספים (אם כי קטנים) מצאו עדות כי להורמון תפקיד מסוימת במניעה של התפתחות סוכרת או לפחות אפקט מגן בתהליך ההתפתחות של המחלה.
החוקרים התבססו על המשתתפים במחקר ה-Nurses’ Health שבתחילת המקר, בשנת 2000 לא סבלו מסוכרת. מהמשתתפים נלקחו אז גם בדיקות דם ושתן. 370 נשים פיתחו סוכרת סוג 2 בין השנים 2000-2012; אליהן הוצמדו 370 מטופלות כביקורת.
הקשר בין הפרשת המלטונין בתחילת המחקר, כפי שנקבעה על סמך בדיקות שתן של בוקר, והשכיחות של סוכרת סוג 2 הוערכו והותאמו למאפיינים דמוגרפיים, אורח חיים, מדדי איכות השינה וביומרקרים של דלקת ולבעיות בתפקוד האנדותל.
היחס הממוצע של 6-sulfatoxymelatonin לקריאטנין היה 28.2 נ”ג/מ”ל בנשים שסבלו מסוכרת, ו-36.3 נ”ג/מ”ל בקבוצת הביקורת. אלו בעלות היחס הנמוך ביותר בין 6-sulfatoxymelatonin /קריאטנין היו בעלות יחס סיכונים של 2.17 לפתח סוכרת סוג 2 (במונחים אבסולוטיים הכוונה היא ל-9.27 מקרים לכל 1000 שנות אדם בקבוצה בעלת היחס הנמוך מול 4.27 מקרים לכל 1000 שנות אדם אצל הנשים עם היחס הגבוה).
החוקרים מצייינים כי על אף שהפרעות שינה נמצאו קשורות בעבר לסוכרת סוג 2, ועל אף ששינה קצרה או נחירות תכופות נקשרה לשכיחות של סוכרת סוג 2 גם במחקר שלהם (בגלל שלהפרעות בשינה יש קשר לירידה בהפרשה של מלטונין, הפרעות השינה עשויות להיות גורם מערפל בקשר בין מלטונין לסוכרת), כאשר ערכו החוקרים התאמה למשך השינה ולתדירות הנחירות באנליזה רבת משתנים הם מצאו כי לא היתה השפעה משמעותית בשינוי הקשר בין הפרשה נמוכה של מלטונין לבין ההיארעות של מחלת הסוכרת סוג 2. בנוסף, הם מציינים הנשים שהשתתפו במחקר היו בממוצע בנות 65, כך שרק מעט מהן עבדו עדיין במשמרות סיעוד בבית החולים (רק 4%) , שכידוע קשורה להפרעות שינה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!