בכתב העת American Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, לפיהן צנתור כלילי בגישה רדיאלית הינה אפשרות ישימה ובטוחה בעד שני-שליש מהחולים עם שוק קרדיוגני, כאשר גישה זו מלווה בסיכון נמוך יותר לתמותה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השכיחות של צנתור כלילי בגישה רדיאלית במגמת עליה בשנים האחרונות. גישה זו מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בהשוואה לצנתור בגישה פמוראלית בחולים עם תסמונת כלילית חדה. מחקרים השוואתיים לא כללו חולים עם שוק קרדיוגני.
כעת ערכו החוקרים מחקר פרוספקטיבי, תצפיתי, להערכת חולים שעברו רה-וסקולריזציה דחופה בתקופה שבין פברואר 2007 ועד ינואר 2012. הם גם בחנו את ההתקדמות הקלינית של חולים עם שוק קרדיוגני במהלך האשפוז.
מבין 1,400 פרוצדורות דחופות, 122 נערכו בחולים עם שוק קרדיוגני, 80 מהם בוצעו בגישה רדיאלית (65.6%) ו-42 בגישה פמוראלית (34.3%). הסיבה העיקרית לבחירת הגישה הפמוראלית הייתה העדר דופק רדיאלי (54.9%). שיעורי התמותה (64.3% לעומת 32.5%, p=0.001), סיבוכים חמורים באתר הגישה (11.9% לעומת 2.5%, p=0.03), סיבוכים באתר הגישה שדרשו עירויי דם (7.1% לעומת 0%, p=0.04) וסיבוכים לבביים מג’וריים (תמותה, אוטם, אירוע מוחי, דימום חמור ואנצפלופתיה לאחר אנוקסיה) (73.8% לעומת 43.8%, p=0.001) היו גבוהים יותר בחולים שטופלו בגישה פמוראלית. מניתוח רב-משתנים עלה כי צנתור בגישה רדיאלית הינו גורם מנבא לתמותה (יחס סיכויים של 0.39); גורמים מנבאים אחרים כללו גיל של 75 שנים ומעלה (יחס סיכויים של 3.47), טיפול קודם במשתנים (יחס סיכויים של 3.67) והצלחת הפרוצדורה (יחס סיכויים של 0.07).
החוקרים מסכמים וכותבים כי צנתור בגישה רדיאלית אפשרי ובטוח בחולים עם שוק קרדיוגני, כאשר העדר דפקים רדיאליים הינו הגורם המגביל העיקרי. מניתוח רב-משתנים עלה כי צנתור בגישה רדיאלית לווה בסיכון נמוך יותר לתמותה.
Am Heart J. 2013;165(3):280-285
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!