הערכת הסיכון למחלת לב איסכמית בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Gut)

בכתב העת Gut פורסמו תוצאות מחקר חדש, מהן עולה  כי הסיכון הגבוה ביותר למחלת לב איסכמית הוא בשנה הראשונה לאבחנת מחלת מעי דלקתית, ככל הנראה בשל הטיית אימות (ascertainment bias).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת מעי דלקתית הינה מחלה דלקתית כרונית, כאשר ידוע כי דלקת סיסטמית מעלה את הסיכון לטרשת עורקים ומחלת לב איסכמית. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את ההשפעה של מחלת מעי דלקתית, כולל משך המחלה והטיפול בה, על הסיכון למחלת לב איסכמית.

במדגם ארצי, מבוסס-אוכלוסייה, נכללו 4.6 מיליון משתתפים בגילאי 15 שנים ומעלה, והחוקרים ערכו השוואה בין חולים שאובחנו עם מחלת מעי דלקתית במהלך השנים 1997-2009 (28,833 חולים) ובין משתתפים ללא מחלת מעי דלקתית. חולים עם מחלת לב איסכמית זוהו לפי מאגר National Patient Register. החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי והעריכו את יחס שיעורי ההיארעות למחלת לב איסכמית תוך תקנון לגיל, מין, מצב סוציו-אקונומי, שנה קלנדרית וטיפול בתרופות למחלות רקע.

החוקרים מדווחים על עליה בולטת בסיכון למחלת לב איסכמית במהלך השנה הראשונה לאחר האבחנה של מחלת מעי דלקתית (יחס שיעורי היארעות של 2.13). במהלך 1-13 שנות מעקב מאבחנת מחלת מעי דלקתית, הסיכון למחלת לב איסכמית היה 1.22. הסיכון למחלת לב איסכמית היה נמוך יותר בחולים עם מחלת מעי דלקתית שטופלו ב-5-ASA (יחס שיעורי היארעות של 1.16) בהשוואה לאלו שלא טופלו בתרופה זו (יחס שיעורי היארעות של 1.36, p=0.02), בפרט בקרב מטופלים בקורטקוסטרואידים. בדומה לחולים שנדרשו להתערבות ניתוחית, עם או בלי תיאופורינים ומעכבי TNF, יחס שיעורי ההיארעות למחלת לב איסכמית נטה להיות נמוך יותר.

הסיכון המוגבר למחלת לב איסכמית בחולים עם מחלת מעי דלקתית עשוי לנבוע מתהליכי דלקת כרוניים והתערבויות להפחתת התהליך הדלקתי עשויים להפחית את הסיכון הנ”ל.

Gut. 2013;62(5):689-694

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה