זיהוי מוקדם של מלנומה הוא קריטי הן בעור והן בענביה. מהמלנומה של העור אנו למדים ש- 5-year survival משופר יותר ככל שהזיהוי המוקדם השתפר מ- 50 אחוזים בשנות החמישים ל- 90 אחוזים ב- 2005. גם במלנומה של העינביה הזיהוי המוקדם חשוב ביותר כי כל הגדלה במילימטר אחד בעובי המלנומה מגדיל ב- 5 אחוזים את הסיכון להופעת גרורות במהלך 10 שנים. מקובל להאמין שמלנומה של העור ומלנומה של העינביה כאחד עשויים להתפתח מנבוס, ולכן זוהו גורמי סיכון שעוזרים לזהות נבוסים שעוברים השתנות למלנומה. על בסיס גורמי הסיכון שמזוהים, יש להאמין שטיפול מהיר ישפר את התוצאה.

מלנומה של הקשתית הינו נדיר ומהווה רק 2 אחוזים מכל המלנומות של העינביה. לעומת זאת נבוס של הקשתית הינו שכיח. בבדיקה של הנתונים של 3680 גידולים של הקשתית, הנבוס היה השכיח ביותר והווה 25 אחוזים מכל הנגעים בקשתית בילדים, 36 אחוזים מכל הנגעים בקשתית במבוגרים צעירים, ו- 47 אחוזים מכל הנגעים בקשתית במבוגרים בגיל העמידה והזקנה. קצב ההשתנות של נבוס בקשתית למלנומה איננו מובן בבירור והוערך כבערך 5 אחוזים בממוצע ב- 5 שנים בסדרה של 175 חולים. בסדרות אחרות נמצא שעור מהיר יותר של השתנות ממאירה אך המדדים האבחנתיים לא היו אחידים. בסידרה שפורסמה לאחרונה וכללה 44 עיניים עם נגעים מלנוציטיים זוהו ממצאים קליניים המנבאים גדילה שכוללים בסיס רחב יותר של הנגע ומיקום תחתון. 

במחקר הנוכחי בוצעה בדיקה חוזרת של כל החולים שהופנו עם נבוס בקשתית כדי לשלול מלנומה, שאפשרה חישוב של קצב ההשתנות של נבוס קשתית למלנומה, וזיהוי גורמי סיכון קליניים להשתנות כזו. המחקר בוצע ב-  Philadelphia, Pennsylvania, בשירות האונקולוגי העיני ב- Wills Eye Institute, Thomas Jefferson University,. המחקר היה רטרוספקטיבי וכלל 1611 מקרים עוקבים שהופנו למכון האונקולוגי העיני. התוצא העיקרי היה השתנות למלנומה.

הממצאים היו כלהלן: הגיל הממוצע של המופנים היה 51 שנים וטווח הגילים היה בין פחות משנה ועד 94 שנים. בקבלתם, הקוטר הממוצע של הנגעים היה 3 מילימטרים והטווח היה בין פחות ממילימטר אחד ועד 12 מילימטרים. העובי הממוצע של הנגעים היה 0.8 מילימטר והטווח בין שטוח ל- 5 מילימטרים. כל הנגעים אובחנו בתחילה כנבוס שפיר של הקשתית. גידול של נבוס קשתית למלנומה אושר ב- 2 אחוזים מ- 1611 העיניים, שהיוו 27 עיניים, במהלך מעקב ממוצע של עד 68 חודשים (3 חדשים ועד 465 חודשים). לפי חישוב של KaplanMeier estimates, השתנות נבוס קשתית למלנומה קרתה בפחות מאחוז, 3 אחוזים, 4 אחוזים, 8 אחוזים ו- 11 אחוזים, במהלך שנה, 5 שנים, 10 שנים, 15 שנים ו- 20 שנים בהתאמה. הפקטורים המנבאים השתנות ממאירה של נבוס לחמית למלנומה כללו גיל של 40 שנה או צעיר יותר בעת ההופעה, אירוע של היפמה, מיקום הנגע בין שעה 04:00 ל- 09:00 מהקשתית, נגע דיפוזי הכולל את כל שטח הקשתית, אקטרופיון אובאה, וגבולות נוצתיים של הנגע  –  feathery. פקטורים חשובים נוספים שזוהו באמצעות  univariable analysis כללו tumor seeding על הקשתית או הזוית של הלשכה הקדמית, קיום feeder vessels, וצורה נודולרית של הנגע. המחברים מציעים סימן מסייע לזכור פקטורים אלה – סימן ABCDEF: A=age גיל צעיר, B=blood היפמה, C=clock hour תחתון, D=diffuse נגע דיפוזי, E=ectropion אקטרופיון אובאה, ו- F=feathery margin.

מסקנת החוקרים היא שבבחינה של 1611 מקרים של נבוס קשתית נמצאה השתנות למלנומה ב- 8 אחוזים במהלך 15 שנים ושניתן היה לזהות גורמי סיכון קליניים להשתנות כזו.

Shields CL, Kaliki S, Hutchinson A, Nickerson S, Patel J, Kancherla S, Peshtani A, Nakhoda S, Kocher K, Kolbus E, Jacobs E, Garoon R, Walker B, Rogers B, Shields JA:

Iris Nevus Growth into Melanoma: Analysis of 1611 Consecutive Eyes. The ABCDEF Guide.

Ophthalmology 2013;120:766772.