השוואה בין Teriparatide ובין Risedronate בטיפול באוסטיאופורוזיס על-רקע טיפול בגלוקוקורטיקואידים (Journal of Bone and Mineral Research)

בכתב העת Journal of Bone and Mineral Research מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בן 18 חודשים, מהן עולה כי בגברים עם אוסטיאופורוזיס על-רקע טיפול בגלוקוקורטיקואידים (GIO או Glucocorticoid-Induced Osteoporosis), טיפול ב-Teriparatide לווה בשיפור גדול יותר במבנה וצפיפות העצם בעמוד השדרה, בהשוואה לטיפול ב-Risedronate.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הטיפול במצבי אוסטיאופורוזיס על-רקע טיפול בסטרואידים בגברים וכעת הם ערכו מחקר אקראי, בתווית-פתוחה, שכלל גברים שנטלו טיפול בגלוקוקורטיקואידים למשך תקופה של שלושה חודשים ומעלה, עם מדד T-Score של 1.5- סטיות תקן ומטה. המשתתפים טופלו ב- Teriparatide במינון 20 מיקרוגרם ליום (45 חולים) או Risedronate במינון 35 מ”ג לשבוע (47 חולים), למשך תקופה של 18 חודשים.

התוצא העיקרי של המחקר הוגדר כצפיפות המינראלים של העצם העמוד השדרה המותני (L1-L3), כפי שנמדד לפי בדיקת טומוגרפית ממוחשבת כמותית (Quantitative Computed Tomography). תוצאים משניים כללו את צפיפות המינראלים של העצם והמיקרו-מבנה של העצם, כפי שנקבע באמצעות בדיקת HRQCT (High Resolution QCT) בחוליה החזית ה-12, צפיפות המינראלים האזורית של העצם לפי בדיקת DEXA, סמנים ביוכימיים ונתוני בטיחות.

בדיקות CT נערכו בתחילת המחקר, לאחר 6 ולאחר 18 חודשים. ניתוח סטטיסטי בחן את השינויים מתחילת המחקר בשתי הקבוצות.

הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 56.3 שנים, כאשר חציון מינון הטיפול בגלוקוקורטיקואידים היה 8.8 מ”ג, עם משך טיפול של 6.4 שנים. 39.1% מהמשתתפים אובחנו עם שבר ו-32.6% קיבלו בעבר טיפול בביספופסנטי   ם. לאחר 18 חודשים, צפיפות העצם הטרבקולארית עלתה משמעותית בשתי הקבוצות, עם עליה גדולה יותר משמעותית בעקבות טיפול ב- Teriparatide (16.3% לעומת 3.8%, p=0.004).

מדדי עצם קורטיקאלית וטרבקולארית לפי בדיקת HRQCT עלו באופן משמעותי עם שני הטיפול, עם שיפור גדול יותר משמעותית עם טיפול ב-Teriparatide מבחינת צפיפות העצם הטרבקולארית ואינטגרלית והיחס בין משטח העצם ונפחה כמדד להערכת המיקרו-מבנה של העצם. בחוליות חל שיפור בחוזק לאחר 18 חודשים, שהיה משמעותי בשתי הקבוצות (26-34% בעקבות טיפול ב- Teriparatide ו-4.2-6.7% עם Risedronate), עם עליה גדולה יותר משמעותית בקבוצת המטופלים ב- Teriparatide.

תופעות הלוואי היו דומות בשתי הקבוצות. בקבוצת הטיפול ב- Teriparatide לא תועדו שברים קליניים חדשים, זאת לעומת חמישה חולים בקבוצת הטיפול ב-Risedronate שאובחנו עם שבר חדש (10.6%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על יתרון ל- Teriparatide בהשוואה ל-Risedronate בטיפול בגברים עם אוסטיאופורוזיס על-רקע טיפול בגלוקוקורטיקואידים.

Journal of Bone and Mineral Research, Vol 28, Issue 6, 1355-1368

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה