במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים כי מרבית מצבי החירום הרפואיים במהלך טיסות כוללות אובדן הכרה (סינקופה), תסמינים נשימתיים או תלונות הקשורות למערכת העיכול, ולעיתים קרובות מתנדב רופא לטפל במקרה.
עוד עולה מהתוצאות כי במקרים מעטים נדרש שינוי במסלול הטיסה ואין מקרי תמותה רבים. כמו כן, כרבע מהנוסעים עם מצב חירום רפואי בזמן טיסה לא נדרשו להערכה נוספת בבית חולים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ברחבי העולם טסים כל שנה כ-2.75 מיליארד אנשים בטסיות מסחריות. במקרים של מצבי חירום רפואיים בזמן טיסה, הגישה לטיפול היא מוגבלת. במאמרם הם מתארים מצבי חירום רפואיים בזמן טיסה ואת תוצאות האירועים הללו.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות מצבי חירום רפואיים בזמן טיסה מחמישה קווי תעופה מקומיים ובינלאומיים, בתקופה שבין 1 בינואר, 2008, ועד 31 באוקטובר, 2010. הם מתארים את הבעיות הרפואיות הנפוצות ביותר ואת סוג הסיוע שניתן במהלך הטיסה וכן ביקשו לקבוע את ההיארעות והגורמים הקשורים בשינוי לא-מתוכנן של מסלול הטיסה, העברה לבית חולים, אשפוז בבית החולים ומקרי תמותה.
סה”כ, תועדו 11,920 מצבי חירום רפואיים במהלך טיסות, שהביאו ליצירת קשר עם מרכז הבקרה (מקרה חירום רפואי אחד לכל 604 טיסות). הבעיות הנפוצות ביותר כללו סינקופה או פרה-סינקופה (37.4% מהמקרים), תסמינים נשימתיים (12.1%) ובחילות או הקאות (9.5%). רופאים שהיו על המטוס העניקו סיוע רפואי ב-48.1% ממצבי החירום בטיסה וב-7.3% נדרש שינוי במסלול הטיסה. מבין 10,914 החולים עבורם היו נתונים זמינים לאחר הטיסה, 25.8% הועברו לבית החולים ע”י צוות רפואי, 8.6% אושפזו לבית החולים ושיעורי התמותה עמדו על 0.3%.
הטריגרים הנפוצים ביותר לאשפוז כללו אירוע מוחי אפשרי (יחס סיכויים של 3.36), תסמינים נשימתיים (יחס סיכויים של 2.13) ותסמינים לבביים (יחס סיכויים של 1.95).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מרבית מצבי החירום במהלך טיסות אינן דורשות אשפוז של החולים ובסופו של דבר הם משתחררים לביתם ללא הערכה נוספת.
N Engl J Med 2013; 368:2075-2083
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!