ההשפעה של Escitalopram על איסכמיה לבבית על-רקע מתח נפשי (JAMA)

בכתב העת JAMA פורסמו תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם מחלת לב כלילית יציבה ואיסכמיה לבבית על-רקע מתח נפשי (MSIMI או Mental Stress-Induced Myocardial Ischemia), טיפול בן שישה שבועות ב- Escitalopram, בהשוואה לפלסבו, הביא לשיעור נמוך יותר של MSIMI. החוקרים לא זיהו הבדל מובהק סטטיסטית בשיעורי איסכמיה על-רקע מאמץ.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מתח נפשי עשוי לעורר איסכמיה של שריר הלב וכן נקשר עם הופעת אירועים לבביים. עם זאת, לא נערכו מחקרים רבים להערכת התערבויות תרופתיות שנועדו להקל על אירועי איסכמיה של שריר הלב על-רקע מתח נפשי. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעות של טיפול בן שישה שבועות ב- Escitalopram, בהשוואה לפלסבו, על איסכמיה לבבית על-רקע מתח נפשי ומדדים ביופיזיולוגיים אחרים על-רקע מתח פסיכולוגי ומדדים רגשיים.

מחקר REMIT (Response of Mental Stress Induced Myocardial Ischemia to Escitalopram Treatment) הינו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שכלל חולים עם מחלה כלילית יציבה קלינית ואבחנה מעבדתית של MSIMI. הגיוס למחקר החל ביולי 2007 ועד אוגוסט 2011.

המשתתפים במחקר חולקו באקראי לטיפול ב- Escitalopram (במינון שהחל ב-5 מ”ג והועלה עד 20 מ”ג לאחר שלושה שבועות), או פלסבו למשך שישה שבועות.

החוקרים בחנו את ההופעה של MSIMI, שהוגדרה כהתפתחות או החמרה של הפרעה אזורית בתנועת הדופן; ירידה של 8% במקטע הפליטה של חדר שמאל , או יותר; ו/או ירידות ST של 1 מ”מ ומעלה בשני לידים לפחות, שנמשכו שלוש פעימות לפחות, במהלך גירוי דחק.

מבין 127 משתתפים שחולקו באקראי לטיפול ב- Escitalopram (64 חולים) או פלסבו (63 חולים), 112 השלימו את ההערכה הסופית (88.2%, 56 חולים בכל קבוצה). בתום ששת השבועות, בשיעור גבוה יותר של מטופלים ב- Escitalopram (34.2%) לא תועדה איסכמיה לבבית על-רקע מתח נפשי במהלך שלושה גירוי דחק, בהשוואה למטופלים בפלסבו (17.5%).

החוקרים זיהו הגדל משמעותי לטובת Escitalopram (יחס סיכויים של 2.62). שיעורי איסכמיה על-רקע מאמץ היו מעט נמוכים יותר לאחר שישה שבועות בקבוצת הטיפול ב- Escitalopram (45.8%) בהשוואה לקבוצת הפלסבו (52.5%), אך הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית (יחס סיכויים מתוקן של 1.24, p=0.56).

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים לאישור הממצאים ולבחון טיפולים נוספים להפחתת אירועי איסכמיה לבבית על-רקע מתח נפשי.

JAMA. 2013;309(20):2139-2149

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים מבוגרים שלקחו חלק במחקר SPRINT, קצב פינוי גלומרולארי נמוך ללא אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לסיווג KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes) של מחלת […]

  • ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    בנשים עם היסטוריה של מחלת לב תועד קשר בין חשיפה אימהית לחסמי ביתא ובין הסיכון לסיבוכים סביב הלידה, כאשר Labetalol לווה בסיכון הנמוך ביותר ללידת תינוק קטן לגיל ההיריון, בעוד שהממצאים תומכים בהמלצה להימנע משימוש ב-Atenolol. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי ביתא משמשות לעיתים קרובות בזמן הריון, בעיקר בנשים עם מחלת לב. תרופות אלו […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה