במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טמוקסיפן מפחית את הסיכון להישנות סרטן שד בנשאיות מוטאציות BRCA1 ו-BRCA2. החוקרים טוענים כי מדובר באפשרות טיפול בנשים שאינן מעוניינות בניתוח.
ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם מחקרים תצפיתיים קטנים אחרים, שהתבססו על נתונים רטרוספקטיביים ומחזקים את הממצאים הללו.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם טיפול אדג’וונטי בטמוקסיפן לסרטן שד מלווה בסיכון מופחת לממאירות בשד הנגדי בנשאיות BRCA1 ו/או BRCA2.
החוקרים אספו נתונים ממדגם עוקבה ממחקר International BRCA1 & BRCA2 Carrier Cohort Study, Kathleen Cuningham Foundation Consortium for Research into Familial Breast Cancer ו-Breast Cancer Family Registry. מדגם המחקר כלל נשאיות מוטאציות BRCA1 ו-BRCA2, שאובחנו עם סרטן שד חד-צדדי משנת 1970 וללא ממאירות פולשנית נוספת או טיפול בטמוקסיפן לפני הממאירות הראשונה. הם בחנו את יחסי הסיכון לממאירות בשד הנגדי על-רקע טיפול בטמוקסיפן, תוך תקנון לגיל בעת האבחנה, מדינה וכריתת שחלות דו-צדדית.
מבין 1,583 נשאיות BRCA1 ו-881 נשאיות BRCA2, 383 (24%) ו-454 (52%), בהתאמה, נטלו טיפול בטמוקסיפן לאחר האבחנה הראשונה של סרטן שד חד-צדדי. במהלך 20,104 שנות-אדם תועדו 520 ממאירויות של השד הנגדי. יחסי הסיכון המתוקנים עמדו על 0.38 ו-0.33 בנשאיות מוטאציית BRCA1 ו-BRCA2, בהתאמה. החוקרים לא מצאו שינויים ביחסי הסיכון לפי מצב הקולטנים לאסטרוגן בסרטן השד הראשון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים עדות לפיה הטיפול בטמוקסיפן מלווה בהפחתת הסיכון לסרטן בשד הנגדי בנשאיות מוטאציית BRCA1 ו-BRCA2. הם מאמינים כי מעקב נוסף אחר מדגמים אלו יביא לעוצמה סטטיסטית גבוהה יותר לניתוח פרוספקטיביים בעתיד.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!