שמן דגים במינון גבוה, בשילוב עם משטרי טיפול קונבנציונאליים (תרופות DAMRDs) במטופלים עם דלקת פרקים שגרונית מוקדמת (RA), הביא לשיפור בתוצאות במטופלים, כך עולה ממחקר חדש.
במטופלים שקיבלו שמן דגים בשילוב עם טיפול משולש של מתרוקסט, סולפזאלין והידרוקסיכלורקוין (methotrexate, sulfasalazine, hydroxychloroquine) הסיכוי לכשלון של הטיפול לאחר שנה היה נמוך יותר מאשר במטופלים שקיבלו את הטיפול המשולש ללא תוספת של שמן דגים (יחס סיכונים , HR, של 0.28, עם 95% CI 0.12-0.63, ו- P=0.002). נראה גם כי שיעור ההפוגה (remission) במחלה היה גבוה יותר בקבוצה שקיבלה שמן דגים, מול קבוצת הביקורת (HR 2.17, 95% CI 1.07-4.42, P=0.03). ההשפעה של שמן דגים על מטופלים עם RA לא נבחנה בהקשר של טיפולים עכשויים ל-RA מוקדמת. כוונת החוקרים היתה לבחון את ההשפעה של מינון גבוה לעומת מינון נמוך של שמן דגים במטופלים המקבלים פרוטוקל טיפול treat-to-target הכולל קומבינציה של DMARDs– disease-modifying anti-rheumatic drugs.
החוקרים כללו במחקר קבוצת מטופלים עם RA מוקדמת, כלומר שאובחנה לפני פחות משנה, ושלא קיבלו מעולם טיפול DMARD. הם חולקו ביחס של 2:1 לקבלת שמן דגים במינון גבוה או מינון נמוך. הקבוצות, שכונו קבוצת שמן הדגים או קבוצת הביקורת, קיבלו מינון של 5.5 או 0.4 גרם ליום, בהתאמה, של שומני אומגה 3: חומצה איקוספנטנטואית (eicosapentaenoic acid) + חומצה דוקוסאקסנואית (docosahexaenoic acid). בנוסף, קיבלו כל המטופלים מטרוקסט (MTX), סולפאסלאסזין והידרוקסיכלורוקין, כשמינון התרופה הותאם לפי אלגוריתם שלקח בחשבון את פעילות המחלה ואת רעילות הטיפול. אחת לשלושה חודשים העריכו החוקרים את קצב שקיעת הדם, את התגובה לשאלון הערכת בריאות מתואם (mHAQ) ואת ההפוגה (remission) של המחלה. יעד המחקר שהציבו היה כשלון הטיפול המשולש ב-DMARDS.
החוקרים מצאו כי בקבוצה שקיבלה שמן דגים במינון גבוה, שיעור הכשלון של הטיפול המשולש ב-DMARD היה נמוך יותר (עם HR 0.28, 0.12 95% CI – 0.63, p=0.002 ), לפני התאמה, ו-0.24 (95% CI, 0.10-0.54, p=0.0006) לאחר התאמה לגורמים כמו היסטוריה של עישון, ועוד .
שיעור ההפוגה הראשונה במחלה, לפי הגדרות הקולג’ האמריקאי לראומטולוגיה (ACR) היה גבוה באופן מובהק בקבוצה שקיבלה מינון גבוה של שמן דגים, בהשוואה לקבוצת הביקורת – HRs=2.17 ( 95% CI 1.07-4.42, p=0.03) לפני התאמה, ו- 2.09 (95% CI 1.02-4.3, p=0.04) לאחר התאמות. החוקרים לא מצאו פערים בין הקבוצות במינוני ה-MTX, בציוני ה- DAS28 או mHAQ, או בתופעות הלוואי.
החוקרים מסכמים כי מתן של שמן דגים נקשר לתועלת שנוספה על זו הקשורה לטיפול משולש ב-DMARDs לפי פרוטוקול treat-to-target‘ , עם מינון דומה של MTX והביאה לירידה בשיעור כשלון הטיפול התרופתי ושיעור גבוה יותר של הפוגה לפי ACR.
Ann Rheum Dis 2013
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!