מסמך קונצנזוס מגדיר מחדש את ערכי הסף לאוטם שריר הלב לאחר רה וסקלריזציה קורונרית (SCAI)

הגדרה חדשה לאוטם שריר הלב (MI, myocardial infarction) לאחר רה וסקולריזציה קורונרית, אמורה לאפשר לזהות אילו אירועים קשורים להשלכות גרועות במטופל.

בקריטריונים החדשים, שפורסמו על ידי SCAI (The Society for Cardiovascular Angiography and Interventions)  כמסמך קונצנזוס ב- Catheterization and Cardiovascular Interventions וב- Journal of the American College of Cardiology, הביו מרקר הקרדיולוגי המועדף הוא CK-MB (creatine kinase-myocardial band) ולא טרופונין; נדרשות עליות גדולות יותר ברמתו כדי להכנס להגדרה של MI בעל רלוונטיות קליניות, בהשוואה להגדרה הבינלאומית הקיימת של MI – ואותו סף לעליה בביומרקר משמש לזיהוי MI לאחר PCI (התערבות קורונרית מלעורית) ו-CABG (ניתוח מעקפים), בעוד שההגדרה הבינלאומית של MI מבחינה בין סף העליה לאירועים עבור כל אחד מההליכים בנפרד.

לדברי החוקרים, הם ניסו להדגיש את הקשר הראשוני שבין העליה ברמות הביומרקר לבין הפרוגנוזה של המטופל. לדבריהם, הנסיון היה להוריד את שרירותיות ערכי החתך,  כך שהרופאים, החוקרים, המטפלים ושאר העוסקים במלאכה יוכלו לדעת לבטח כי הרמות המומלצות המוגדרות כסף הן אלו שנקשרו עם הפרוגנוזה הגרועה ביותר במטופלים לאחר הליכים כירורגיים או התערבותיים.

לכתבה במדפייג’

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה