לקראת “יום הפג הבינלאומי” מפרסם “הפורום למען הפגים בישראל” בראשותה של חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס(בתמונה) את דו”ח מצב הפגים השנתי:

פגים 2013: תמונת מצב

דו”ח מצב הפגים, המתפרסם זו השנה השניה, מרכז תחתיו את מיגוון ההיבטים בטיפול בפגים, החל מהטיפול הראשוני והמעקב ההתפתחותי שמקבל היילוד, וכלה בתנאים הסוציאליים להם זכאים הפגים ומשפחותיהם, ביניהם: תמיכה כספית מביטוח לאומי, חופשת לידה וכיסוי ביטוחי.

ח”כ אורלי לוי-אבקסיס, יו”ר הפורום: “אנו חייבים להמשיך במאבק הציבורי למען הפגים. בישראל, מתים בכל שנה מעל ל-200 תינוקות. זהו מספר חסר תקדים! בציון יום הפג הבינלאומי בכנסת אנו חייבים לגייס כוחות משותפים, מה שיביא להורדה של שיעורי התחלואה והתמותה של הפגים. לא נאפשר מצב בו משאבים לא מגיעים ליעדם על חשבון תינוקות בני יומם. ביום הפג הבינלאומי נקשיב לגורמים הנוגעים בדבר ונגבש החלטות ומסקנות חד משמעיות על מנת לדאוג לשלומם של הפגים”.

המגמות העיקריות העולות מן הדו”ח:

• שיעור לידות פגים במשקל לידה נמוך מאד מתחת ל-1500 גר’, נשאר יציב לאורך השנים ועומד על כ-1% מכלל הלידות.


• מגמת העלייה בתמותת פגים במשקל לידה נמוך מאד נעצרה והתייצבה על 15.3%. הממוצע: 269 תינוקות מדי שנה.


• שיעור התמותה של פגים בישראל במשקל לידה מתחת ל-1000 גרם, גבוה  פי 2 מהשיעור במדינות המערב.


• התחלואה כתוצאה מדלקות ריאה נותרה ללא שינוי; מספר החולים עלה. ירידה קלה בשיעור התחלואה כתוצאה מזיהום בדם.


• כ 80% מהפגים אינם מקבלים טיפול ראשוני מיטבי המותאם לצורכיהם המיוחדים במהלך אשפוזם וגם לאחר שחרורם מהפגייה.


• מצוקת הפגיות נמשכת: חסרים באופן מיידי 151 רופאי יילודים ומומחים בטיפול נמרץ ליילוד (ניאונטולוגים), 670 אחיות, 110 מיטות אשפוז (והשלמת תקנים לעוד כ-130 מיטות קיימות), 18 טורי כוננות וכן טורי תורנות.


• חברות הביטוח בישראל עדיין מסרבות באופן גורף לבקשות לביטוח פרטי עבור פגים

להלן הממצאים העיקריים והמפורטים של הדו”ח :

• מספר לידות הפגים בישראל נמצא בעלייה מתמדת.

עלייה משמעותית במספר הפגים אשתקד, 373 תינוקות יותר מבשנה לפניה. בשנת 2011 נולדו 49 פגים יותר מבשנה לפניה (סה”כ: 15,012 פגים). ב-2012 נולדו 373 (!) פגים יותר מבשנה לפניה (סה”כ: 15,385).

• 
  
  נעצרה מגמת העלייה בשיעור התמותה של פגים בישראל[1]. הממוצע: 269 תינוקות בשנה.

אחוזי התמותה עלו באופן ניכר בשנים האחרונות. מגמה זו נעצרה – בשנת 2011 נפטרו 237 תינוקות, 58 פחות מבשנה לפניה. עדיין, יש לציין כי שיעור התמותה של פגים בישראל גבוה משמעותית ביחס למדינות העולם המערבי[2] (למשל, פי 2 מביפן).

• קיים מחסור חמור ומתמשך ברופאים, אחיות ומיטות טיפול נמרץ ליילוד, שאינו מותאם למגמת העלייה בילודה[3].

חוסר מיידי של 151 רופאי יילודים למחלקות התינוקות הבשלים ומומחים בטיפול נמרץ ליילוד (ניאונטולוגים), וכן חוסר מיידי של 670 אחיות, 110 מיטות אשפוז (והשלמת תקנים בפועל לעוד כ-130 מיטות), 18 טורי כוננות וכן טורי תורנות.

• קיימת מגמת ירידה בשיעור התחלואה של פגים כתוצאה מזיהום בדם. התחלואה כתוצאה מדלקות ריאה נותרה ללא שינוי; מספר החולים עלה.

שיעור התחלואה כתוצאה מזיהום בדם עדיין גבוה בהשוואה למדינות בעולם המערבי. תחלואה כתוצאה מדלקות ריאה הינה הביטוי החמור ביותר של תחלואה בקרב פגים לאחר אשפוז : 1 מתוך 8 פגים חוזרים לאשפוז, חלקם בטיפול נמרץ, במהלך 5 השנים הראשונות לחייהם – פי 5 מאשר אצל יילודים רגילים.

• בשנת 2012, 145 פגים נוספים היו זכאים להגנה מפני וירוס ה-RSV במסגרת סל התרופות הממשלתי. 4,833 פגים עדיין אינם זכאים למימון ממשלתי של החיסון, למרות שסיכוייהם לחלות בוירוס זהים לחלוטין (שבועות 34-35).


•  ישנה עלייה במספר הפגים שאינם זכאים לתמיכה כספית מלאה מן המוסד לביטוח לאומי. קיים צורך מיידי בתוספת מינימאלית של עוד כ-50,000 לכל פג (במשקל לידה מתחת ל 1,750 גרם).


•  כ-80% (!) מהפגים בישראל אינם זכאים לטיפול ראשוני מיטבי, תזונה מותאמת לצורכיהם, וליווי והדרכה מקצועית במהלך אשפוזם.


• פגים שנולדו לאחר השבוע ה-34 להריון מטופלים במחלקת היילודים הבשלים ומשוחררים לרוב לאחר 48-72  שעות (בשל עומס בפגיות). הם אינם מקבלים העשרה תזונתית, ליווי והדרכה מקצועית המתאימה לפגים. 


•  כ-90% (!) מהפגים בישראל אינם זכאים לקבלת מעקב התפתחותי וליווי מקצועי בקהילה לאחר שחרורם: פגים שנולדו במשקל של מעל 1,500 גרם (ללא קשר לשבוע ההריון) מקבלים עדיין מעקב במסגרת רפואת הילדים הכללית בקהילה, שאינה מספקת מענה מקיף והולם לצורכיהם המיוחדים (המכון להתפתחות הילד, פיזוטרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד).


•  לכל הפגים בישראל אין כיסוי ביטוחי, למרות רצון הורים לשלם על ביטוח באופן פרטי: חברות הביטוח בישראל עדיין מסרבות באופן גורף לבקשות לביטוח פרטי עבור פגים.

ד”ר שמואל צנגן, יו”ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה וחבר בהנהלת הפורום: “המצב רחוק מלהיות אופטימלי. מספר לידות הפגים בישראל נמצא בעלייה מתמדת ושיעורי התחלואה והתמותה של הפגים במשקלי לידה נמוכים מאד, עדיין גבוהים מאד בהשוואה למדינות המערב, כדוגמת ארה”ב, יפן או קנדה. לצד זה, מצוקת הפגיות נמשכת וקיים מחסור קריטי ברופאי יילודים, אחיות, מיטות אשפוז וטורי תורנויות וכוננויות. אם לא נפעל לשיפור המצב, לא נוכל להעניק לפגים את הטיפול המיטבי המותאם לצורכיהם המיוחדים”.

רומי שחורי, יו”ר עמותת לה”ב וחברה בהנהלת הפורום: כהורים לפגים, לא נוכל להשלים עם מצב בו אחוז תמותת הפגים בארץ גבוה משמעותית ממדינות המערב, נתון שבהחלט ניתן לשינוי, וזאת כתוצר של העדפות כלכליות של מערכת הבריאות, חוסר בתקנים ותקצוב הפגיות. נמשיך להיאבק כדי שכלל הפגים יזכו לטיפול רפואי, תמיכה ומעקב התפתחותי התואמים לצורכיהם המיוחדים. התערבות התפתחותית מוקדמת ככל האפשר, תוביל להתפתחות מיטבית עבור כל פג ,   בכל שבוע לידה. אנו נמשיך לפעול על מנת לתקן את המצב ללא דיחוי”.

ח”כ אורלי לוי-אבקסיס, יו”ר הועדה לזכויות הילד בכנסת ישראל ויו”ר הפורום: “חשוב מאוד שלא להוריד את נושא הפגים מסדר היום הציבורי. דו”ח מקיף זה מרכז את כל הנושאים החשובים בטיפול בפגים ובשיפור איכות חייהם והוא חייב להיות כלול בסדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות. אנו חייבים להמשיך במאבק הציבורי למען הפגים. בישראל, מתים בכל שנה מעל ל-200 תינוקות. זהו מספר חסר תקדים! בציון יום הפג הבינלאומי בכנסת אנו חייבים לגייס כוחות משותפים, מה שיביא להורדה של שיעורי התחלואה והתמותה של הפגים.

לא נאפשר מצב בו משאבים לא מגיעים ליעדם על חשבון תינוקות בני יומם. ביום הפג הבינלאומי נקשיב לגורמים הנוגעים בדבר ונגבש החלטות ומסקנות חד משמעיות על מנת לדאוג לשלומם של הפגים” 

מגמות עיקריות: השוואה 5 שנתית[4]

מקרא:  ▲ עלייה שאינה מעידה על שיפור     ▼ ירידה שאינה מעידה על שיפור      ●  מצב סטטי שלילי

           ▲ עלייה המעידה על שיפור            ▼ ירידה המעידה על שיפור             ●  מצב סטטי חיובי