מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Heart Association, עולה קשר בין רמות APOE (Apolipoprotein E) בדם ובין הסיכון למחלת אלצהיימר ודמנציה, ללא תלות בגנוטיפ APOE.

החוקרים התבססו על שני מדגמים גדולים באוכלוסיה הכללית, כאשר חוקרים מדנמרק מצאו קשר בין רמות נמוכות של APOE בדם ובין סיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר וכלל סוגי דמנציה, אך לא עם מחלה צרברווסקולארית, ללא תלות בנוכחות או העדר גנוטיפ APOE ε4, שכבר קשור עם סיכון מוגבר למחלת אלצהיימר. מנתונים אלו עולה כי רמות APOE בדם עשויות לשמש כסמן קדם-קליני לדמנציה, ושוב, זהו הסמן הראשון בדם העשוי לסייע בניבוי דמנציה בעתיד.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם רמות APOE בדם קשורות עם הסיכון למחלת אלצהיימר, דמנציה או מחלה צרברווסקולארית, ללא תלות בגנוטיפ APOE. החשיבות נובעת מכך שאין סמנים בדם לדמנציה, וישנם סמנים מעטים בלבד למחלה צרברווסקולארית.

המחקר כלל כ-76,000 משתתפים ממחקר CGPS (Copenhagen General Population Study) ו-CCHS (Copenhagen City Heart Study). החוקרים בחנו את רמות APOE בדם וחישבו את הסיכון למחלה בהתאם לגיל ומין וריכוז APOE בדם, עם סיווג לפי שלישונים (0-33%, 34-66% ו-67-100%).

החוקרים גם בחנו את הגנוטיפ של משתתפים ל-rs429358 ו-rs7412, המשלב שישה גנוטיפים נפוצים של APOE: ε22, ε32, ε42, ε33, ε43 ו-ε44.

מהנתונים עולה כי במשתתפים בשליש התחתון של רמות APOE בדם תועדה היארעות מצטברת גבוהה יותר של דמנציה, בהשוואה לאלו בשליש הבינוני או העליון. כאשר בוחנים את גיל המשתתפים, סביב גיל 86, ההיארעות המצטברת עמדה על 8% באלו עם הרמות הנמוכות ביותר, בהשוואה ל-3% באלו עם הרמות הגבוהות ביותר של APOE.

בנבדקים עם הרמות הנמוכות ביותר, בהשוואה לאלו בעלי הרמות הגבוהות ביותר, הסיכון לדמנציה היה גבוה פי שלוש בקבוצת הנבדקים עם רמות APOE הנמוכות ביותר. קשר זה נותר משמעותי גם לאחר תקנון לגנוטיפ APOE ε4.

הרוב הם נשאים של גנוטיפ ε33, וכאשר אלו שימשו כביקורות, החוקרים מצאו כי בנשאי גנוטיפ ε44 נרשמה עליה של פי 10 בסיכון לדמנציה. בכל האוכלוסיות, מדובר בעליה של פי עשר, עליה של 1,000%, כאשר 3% מהאוכלוסייה הם נשאים של גנוטיפ זה. סיכון זה נותר ללא שינוי לאחר תקנון לרמות APOE.

לאחר מכן בחנו החוקרים את רמות APOE לפי גנוטיפ APOE בכל אוכלוסיה בנפרד ומצאו כי הן באוכלוסיית CGPS והן באוכלוסיית CCHS השיעורים היו כמעט זהים, כאשר בנשאי ε22 תועדו הרמות הגבוהות ביותר, עם ירידה עקבית בקבוצות לנשאי ε44, מגמה שהייתה משמעותית מאוד.

גנוטיפ APOE מספק הסבר לשונות ב-APOE, ולכן כאשר קיים קשר בולט בין הגנוטיפ ובין הרמות בדם, כיצד ניתן להפריד בין הסיכון לדמנציה עקב רמות APOE בדם ובין הסיכון לדמנציה עקב גנוטיפ APOE? במטרה לבחון זאת, החוקרים ריבדו את רמות APOE לשלישונים בקרב נשאים בסיכון נמוך בלבד (ε32 ו-ε33) ובקרב נשאים בסיכון גבוה בלבד (ε43 ו-ε44) וזיהו תוצאות דומות.

החוקרים לא זיהו קשר בין רמות APOE בדם ובין מחלה צרברווסקולארית, אך זוהה קשר בין גנוטיפ APOE ובין מחלה צרברווסקולארית. זוהתה עליה קלה בסיכון למחלה קרדיווסקולארית בנשאי ε44, שהייתה בולטת במיוחד לאירועים מוחיים המורגיים, והקשרים נותרו מובהקים לאחר תקנון לחלבונים ושומנים אחרים, כולל APOE.

American Heart Association (AHA) Scientific Sessions 2013

לידיעה במדסקייפ