הנחיה מבוססת עדות: טיפול בתסמונות מעוכבות / דר’ רויטל גנדלמן מרטון

מטרה

ליצור המלצות מבוססות עדות לגביי טיפול בתסמונות מעוכבות, כולל דיסקינזיות מעוכבות, על ידי התמקדות ב- 5 שאלות:

1. האם הפסקת חוסמי רצפטור לדופאמין היא טיפול יעיל בתסמונות אלה?

2. האם שיחלוף מחוסמי רצפטור לדופאמין טיפוסיים לבלתי טיפוסיים מפחית את הסימפטומים?

3. מהי היעילות של חומרים פרמקולוגיים בטיפול בתסמונות אלה?

4. האם חולים עם תסמונות אלה מפיקים תועלת מכמו-דנרבציה על ידי טוקסין בוטולינום?

5. האם חולים אלה מפיקים תועלת מטיפול כירורגי?

שיטות

חיפוש מידע במספר מקורות (PsychINFO, Ovid MEDLINE, EMBASE, Web of Science,  Cochrane   ( בשנים 1966-2011. מאמרים קוטלגו על פי השיטה המקובלת לחוזק העדות.

תוצאות ומסקנות

קלונקס כנראה משפר דיסקינזיות מעוכבות וגינקו בילובה כנראה משפר תסמונות מעוכבות (רמה B). ריספרדל יכול לשפר תסמונות מעוכבות אך אינו מומלץ כטיפול משום שנאורולפטיקה יכולה לגרום לתסמונות מעוכבות על אף מיסוך הסימפטומים. ניתן לשקול אמנטדין וטטרבנזין כטיפול בתסמונות מעוכבות (רמה C). אין לשקול דילתיאזם (רמה B), גלנטמין וחומצה איקוספנטאנואית (רמה C) כטיפול בדיסקינזיות מעוכבות. אין נתונים מספיקים כדי לתמוך או להפריך טיפול באצטזולאמיד, ברומוקריפטין, תיאמין, בקלופן, ויטמין E, ויטמין 6B, סלג’לין, קלוזפין, אולנזפין, מלטונין, ניפדיפין, פלופרלפין, סולפיריד, פלופנטיקסול, תיאופרופזאט, הלופרידול, לבטירצטם, קוואטיאפין, זיפרסידון, סרטינדול, אריפיפרזול, בוספירון, הפסקת ביפרידין, טוקסין בוטולינום A, ECT, אלפא-מתיל-דופא, רסרפין, ו- DBS של הפלידום כטיפול בתסמונות מעוכבות (רמה U). אין נתונים מספיקים כדי לתמוך או להפריך טיפול בתסמונות מעוכבות על ידי הפסקת תרופות הגורמות לתסמונות אלה או על ידי שיחלוף מחוסמי רצפטור לדופאמין טיפוסיים לבלתי טיפוסיים מפחית את הסימפטומים.


Bhidayasiri R, Fahn S, Weiner WJ, et al. Evidence-based guideline: Treatment of tardive syndromes. Report of the Guideline Development Subcommittee of the American Academy of Neurology. Neurology 2013;81:463-9.


הצעות לקריאה נוספת:

Chouinard G, Annable L, Ross- Chouinard A, et al. A 5-year prospective longitudinal study of tardive dyskinesia: factors predicting appearance of new cases. J Clin Psychopharmacol 1988;8:21S-26S.

Morgenstern H, Glazer WM. Identifying risk factors for tardive dyskinesia among long-term outpatients maintained with neuroleptic medications: results of the Yale Tardive Dyskinesia Study. Arch Gen Psychiatry 1993;50:723-33.

Gardos G, Casey DE, Cole JO, et al. Ten-year outcome of tardive dyskinesia. Am J Psychiatry 1994;151:836-41.

Correll CU, Leucht S, Kane JM. Lower risk of tardive dyskinesia associated with second-generation antipsychotics: a systematic review of 1-year studies. Am J Psychiatry 2004;161:414-25.

Pappa S, Tsouli S, Apostolou G, et al. Effects of amantadine on tardive dyskinesia: a randomized double-blind placebo-controlled study. Clin Neuropharmacol 2010;33:271-5.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה