עדויות נוספות קושרות בין טיפול בטסטוסטרון ובין הסיכון לאוטם לבבי (PLoS One)

מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש ינואר בכתב העת PLoS One עולות עדויות נוספות הקושרות בין טיפול בטסטוסטרון ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. החוקרים כותבים כי על גברים, בעיקר גברים מבוגרים, לשקול היטב את הטיפול בטסטוסטרון לאור סיכון זה, כאשר מהנתונים עולה כי קיים סיכון מוגבר לאוטם לבבי במהלך תשעים הימים הראשונים לאחר התחלת הטיפול.

בשלושת החודשים הראשונים לאחר התחלת הטיפול בטסטוסטרון, הסיכון הכולל לאוטמים לבביים עלה ב-36%. בגברים בגילאי 65 שנים ומעלה, הסיכון לאוטם לבבי היה גבוה יותר מכפליים במהלך 90 הימים הראשונים לאחר הנפקת המרשם.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר עולים קנה אחד עם מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה וכללה מחקרים אקראיים ומבוקרי-פלסבו להערכת טיפול בטסטוסטרון במשך 12 שבועות ומעלה, ודיווחה כי הטיפול מלווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים וסיבוכים חמורים, כולל אוטם לבבי.

בסקירה הנוכחית נכללו כ-55,000 גברים שקיבלו מרשם חדש לטיפול בטסטוסטרון, והחוקרים ערכו השוואה ביניהם ובין כ-167,000 גברים שהנפיקו מרשם לטיפול במעכבי PDE5 (Phosphodiesterase 5), שאינם מלווים בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים.

להערכת ההשפעות של טיפול בטסטוסטרון, החוקרים השוו את שיעורי ההיארעות של אוטמים לבביים ב-90 הימים הראשונים לאחר הנפקדת המרשם אל מול ההיארעות לפני הנפקת המרשם.

הסיכון היחסי לאוטם לבבי לפני ואחרי הנפקת המרשם עמד על 1.36 בכלל המטופלים. בגברים בגילאי 65 שנים ומעלה, הסיכון היחסי לאוטם לבבי במהלך 90 הימים הראשונים לאחר התחלת טיפול בטסטוסטרון עמד על 2.19. באלו מתחת לגיל 65 שנים,  תועדה רק מגמה של סיכון גבוה יותר לאוטמים לבביים. בקבוצת הביקורת, באלו שטופלו במעכבי PDE5 תועדו שיעורים דומים של אוטמים לבביים בתקופה שלפני הנפקת המרשם ולאחריו, אך לא זוהו סימנים לסיכון בתקופה שלאחר הנפקת המרשם, גם בחולים מבוגרים יותר.

כאשר החוקרים סיווגו את החולים לשתי קבוצות אלו עם מחלת לב כלילית קיימת ואלו ללא מחלה כלילית הם מצאו כי בגברים מתחת לגיל 65 שנים עם מחלת לב כלילית, טיפול בטסטוסטרון לווה בעליה של פי שתיים בסיכון לאוטם לבבי. באלו באותו גיל, ללא מחלת לב, לא זוהו סימנים לסיכון מוגבר. בגברים מבוגרים יותר, ללא תלות בהיסטוריה של מחלות לב, טיפול בטסטוסטרון הביא לעליה בסיכון לאוטם לבבי.

ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם ממצאים ממחקרים קודמים, כמו כן, קיים הסבר ביולוגי לממצאים ומהלך הזמנים והסיכון המוגבר במהלך 90 הימים הראשונים לאחר התחלת הטיפול תומכים כולם בחשיבות ממצאי המחקר.

לאור העליה המהירה בטיפולי טסטוסטרון, ממצאי המחקר הנוכחי ומחקרים אחרים בנושא, מדגישים את חשיבות השלמת מחקרים קליניים באיכות מספקת להערכת התועלת והסיכונים של טיפול זה.

PLoS One 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה