דפוס ערכי לחץ דם בגיל ההתבגרות והתפתחות טרשת עורקים בגיל העמידה (JAMA)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי דפוסי ערכי לחץ דם בשלב מוקדם בגיל ההתבגרות עשויים להעיד על הסיכון להסתיידות עורקים כלילית בגיל העמידה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיים קשר בין מדידות לחץ דם ובין התפתחות טרשת עורקים; עם זאת, דפוסים ארוכי-טווח של לחץ הדם והשפעתם על הסיכון למחלות לב וכלי דם אינם מאופיינים היטב.

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לזהות דפוסי לחץ דם נפוצים לאורך גיל ההתבגרות המוקדם ולקבוע את הקשר עם נוכחות הסתיידות עורקים כלילית בגיל העמידה.

החוקרים אספו נתונים פרוספקטיביים אודות 4,681 משתתפים במחקר CARDIA, שהיו גברים ונשים בגילאי 18-30 שנים בתחילת המחק ר בשנים 1985-1986 בארבע אתרים עירוניים בארצות הברית, שנאספו לאורך 25 שנות מעקב (2010-2011). הם בחנו את לחץ הדם הסיסטולי, לחץ הדם הדיאסטולי ולחץ הדם הממוצע כסמנים לסיכון למחלת לב כלילית בתחילת המחקר ולאחר 2, 5, 7, 10, 15, 20 ו-25 שנים.

התוצא העיקרי של המחקר היה הסתיידות עורקים כליליים במדד Agatston של 100 HU (Hounsfield Unit) ומעלה לאחר 25 שנים.

החוקרים זיהו חמישה דפוסים נפרדים של לחץ דם ממוצע: נמוך-יציב (21.8%, 987 נבדקים), בינוני-יציב (42.3%, 2,085 נבדקים), בינוני-עולה (12.2%, 489 נבדקים), מוגבר-יציב (19.0%, 903 נבדקים) ומוגבר-עולה (4.8%, 217 נבדקים). בהשוואה לקבוצת הנבדקים עם לחץ דם נמוך-יציב, באלו עם לחץ דם מוגבר תועדו סיכויים גבוהים יותר למדד הסתיידות עורקים כלילית של 100 HU ומעלה. יחסי הסיכויים המתוקנים עמדו על 1.44 באלו עם דפוס בינוני-יציב, 1.86 באלו עם דפוס בינוני-עולה, 2.28 עם דפוס מוגבר-יציב ו-3.70 עם דפוס מוגבר-עולה

השכיחות המתוקנת של מדד הסתיידות עורקים כלילית של 100 HU ומעלה עמדה על 5.8% עם דפוס נמוך-יציב. יחסי סיכויים אלו מהווים עליה אבסולוטית של 2.7%, 5%, 6.3% ו-12.9% לשכיחות מדד הסתיידות עורקים כלילית של 100 HU ומעלה עם דפוס בינוני-יציב, בינוני-עולה, מוגבר-יציב ומוגבר-עולה, בהתאמה, בהשוואה לדפוס לחץ דם נמוך-יציב.

הקשרים הללו לא השתנו לאחר תקנון ללחץ הדם בתחילת המחקר ולאחר 25 שנים. הממצאים היו דומים עם דפוסי לחץ דם סיסטולי, אך נחלשו עם דפוסי לחץ דם דיאסטולי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מגמות ערכי לחץ דם בטווח הארוך עשויות לסייע בזיהוי מדויק יותר של נבדקים עם טרשת עורקים תת-קלינית.

JAMA. 2014;311(5):490-497

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה