מחקר חדש המתפרסם החודש ב-Am J Med מדווח כי הסיכון לדימומים במטופלים עם פירפור פרוזדורים (AF) המקבלים טיפול נוגד קרישה ב-dabigatran (פרדקסה) או warfarin (קומדין) , היה הגבוה ביותר היה בקרב אלו שהחלו טיפול בוורפרין ושהיו נאיבים לטיפול קודם באנטגוניסטים של ויטמין K (להלן VKA) . לא נמצאה עדות לסיכון מוגבר לדימומים בקרב משתמשי דביגטרן בהשוואה לוורפרין ללא תלות בקבלת או אי קבלת טיפול בעבר ב-VKA .
ברקע מציינים המחברים כי הסיכון לדימומים במטופלים עם AF הוא גבוה יותר בתקופה שמייד לאחר התחחלת הטיפול בנוגדי קרישה מקבוצת ה-VKA . יש עדויות מוגבלות לגבי ההשפעה של נסיון קודם עם VKA על הסיכון לדימום כאשר מתחילים בטיפול נוגד קרישה פומי. מטרת החוקרים הייתה לחקור זאת בין מטופלים עם AF המתחילים טיפול בדביגטרן.
החוקרים עשו שימוש במאגר מידע של רשם לאומי בדניה. החוקרים זיהו 11,315 מטופלי AF שהחלו טיפול לראשונה בדביגטרן . לצרכי קבוצת ביקורת נעשה שימוש במטופלים תואמים שטופלו בוורפרין, ביחס של 2:1 בהתאם לסטטוס של נסיון טיפול קודם ב-VKA .
משך המעקב הממוצע היה 13 חודש. החוקרים הישוו בין 6 קבוצות (דביגטרן 110 מ”ג, דביגטרן 150 מ”ג וורפרין עם חלוקה לנאיבים ל-VKA ולבעלי נסיון קודם עם VKA).
החוקרים מדווחים כי שיעורי הדימום מכל הסוגים הגבוהים ביותר היו בקבוצה שהחלה טיפול בוורפרין ושלא היה לה ניסיון קודם עם VKA .
החוקרים הריצו רגרסיה מסוג COX המותאמת למאפיינים בסיסיים אשר הראתה כי בהשוואה לקבוצת הוורפרין ללא ניסיון קודם עם VKA , הקבוצות האחרות היו בסיכון מופחת לדימומים שנע בין ירידה של 19% עבור דביגטרן 110 מ”ג במטופלים עם נסיון קודם עם VKA (סיכון יחסי 0.81, בטווח בר סמך של בין 0.66-1.00), לירידה של 41% בסיכון עבור דביגטרן 150 מ”ג עם נסיון קודם עם VKA (סיכון יחסי 0.59, בטווח בר סמך של בין 0.46-0.75 ).
בין המטופלים שעברו לטיפול בדביגטרן מוורפרין, בהשוואה לאלה שהמשיכו עם וורפרין, שיעורי הדימומים מכל סוג נטו לרדת (אך ללא מובהקות סטטיסטית) במעבר לדביגטרן 150 מ”ג היה קשור לסיכון יחסי של 0.8 (בטווח בר סמך של 0.62-1.03) , אך לא לגבי מעבר לדביגטרן 110 מ”ג שם הייתה נטיה לעליה לא מובהקת בסיכון עם סיכון יחסי של 1.12 (ברווח בר סמך של 0.9-1.41).
התוצאות דימומים מג’וריים היו דומות בכל הקבוצות. שיעורים גלמיים של דימומים פטאליים תוך מוחיים, ובדרכי העיכול היו נמוכים בכל הקבוצות.
מסקנת החוקרים היא שהסיכון הגבוה ביותר לדימומים מכל הסוגים בקרב מטופלי AF הוא אצל אלו שהם נאיבים ל-VKA המתחילים טיפול בוורפרין.
החוקרים מציינים עוד כי לא נמצאה עדות לסיכון מוגבר לדימומים מכל הסוגים כאשר משווים משתמשי דביגטרן לוורפרין, ללא תלות לנסיון שלהם עם טיפול VKA קודם.
Am J Med.2014 Feb 12. pii: S0002-9343(14)00126-0
הערת המערכת: חשיבות המחקר היא בכך שהוא בחן את הסיכון לדימומים במסגרת ה”חיים אמיתיים” תוך שהוא מציג מימצאים דומים לאלה שנמצאו במחקרים הקלינים האקראיים והמבוקרים , כמו מחקר ה-RE-LY שהיוו את הבסיס למתן האישור לדביגטרן.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!