הערכת תוצאות טיפול חד-יומי ב-Tadalafil בגברים עם הפרעות זקפה (Eur Urol)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת European Urology, עולה כי טיפול ב- Tadalafil במינון 2.5 מ”ג או 5 מ”ג, פעם ביום, נסבל היטב והביא לשיפור בעל משמעות קלינית בחולים עם הפרעות בתפקודי זקפה.

במסגרת הסקירה הנוכחית ביקשו החוקרים לבחון את השפעות טיפול חד-יומי ב- Tadalafil במשך 12 שבועות בגברים עם הפרעות בתפקודי זקפה. יעד המחקר היה הערכת היעילות והבטיחות של טיפול חד-יומי ב- Tadalafil במינון 2.5 ו-5 מ”ג בחולים עם הפרעות בתפקודי זקפה בדרגות שונות ומחלות רקע שונות.

החוקרים אספו נתונים משישה מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, בהם חולקו למעלה מ-1,900 גברים עם היסטוריה של 3 חודשים ומעלה של הפרעות בתפקודי זקפה, לטיפול חד-יומי בפלסבו (596 גברים), Tadalafil במינון 2.5 מ”ג (394 גברים) או Tadalafil במינון 5 מ”ג (923 גברים). הגורמים הקליניים שנבחנו כללו את המוצא האתני, גיל, השמנה, צריכת אלכוהול, עישון, מחלות רקע, טיפול תרופתי נלווה ומאפייני הפרעות זקפה (אתיולוגיה, משך וחומרה).

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת היעילות והבטיחות, כולל מדדי IIEF-EF (International Index of Erectile Function Erectile Function Domain) ומענה ל-SEP3 (Sexual Encounter Profile Question 3).

שני מינוני הטיפול ב- Tadalafil הביאו לשיפור משמעותי בתשובות ל-SEP3 (שינוי בממוצע ריבועים פחותים של 17.8% ו-23.6%, בהתאמה) ובמדדי IIEF-EF (שינוי בממוצע ריבועים פחותים של 4.2 ו-5.4) בהשוואה לפלסבו (p<0.01). הטיפול ב- Tadalafil במינון 2.5 ו-5 מיליגרם הביא לשיפור של ארבע נקודות ומעלה בממוצע ריבועים פחות של מדד IIEF-EF (הבדל מינימאלי בעל חשיבות קלינית) בחולים עם יתר לחץ דם (4.3 ו-4.7), מחלות לב (7.0 ו-6.3) או היפרליפידמיה (5.3 ו-5.8).

בחולים שמנים, מעשנים ואלו עם הפרעת זקפה פסיכוגנית שיפור מינימאלי בעל חשיבות קלינית תועד רק עם טיפול ב- Tadalafil במינון 5 מ”ג. בחולים עם הפרעה קלה בתפקודי זקפה תועד שיפור בעל משמעות קלינית עם שני מינוני הטיפול (54.3% ו-74.8%, בהתאמה), וכך גם בחולים עם הפרעה בינונית (51.3% ו-63.1%, בהתאמה) וחולים עם הפרעה חמורה בתפקודי זקפה (33.7% ו-44.5%, בהתאמה). לא תוארו תופעות לוואי בלתי-צפויות עם הטיפולים הללו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הנתונים מעידים כי Tadalafil במינון 2.5 או 5 מיליגרם הינו טיפול הנסבל היטב, המביא לשיפור משמעותי בחולים עם הפרעות בתפקודי זקפה בדרגה קלה, בינונית וחמורה.

Eur Urol. 2014 Feb;65(2):455-64

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

  • טיפול ב-Durvalumab משפר הישרדות חולים עם סרטן שלפוחית שתן החודר לשריר (מתוך הודעת חברת אסטרה-זנקה)

    טיפול ב-Durvalumab משפר הישרדות חולים עם סרטן שלפוחית שתן החודר לשריר (מתוך הודעת חברת אסטרה-זנקה)

    השילוב של Durvalumab (אימפינזי) עם כימותרפיה הוביל לשיפור התוצאות לעומת טיפול כימותרפי קדם-ניתוחי בלבד בחולים עם סרטן שלפוחית שתן החודר לשריר, כך עולה מתוצאות מחקר NIAGARA, כפי שפורסם ע”י חברת התרופות. המומחים מסבירים כי Durvalumab הינו נוגדן חד-שבטי הנקשר ל-PD-L1. התכשיר מאושר לשימוש בארצות הברית למספר התוויות אונקולוגיות, כולל טיפול בחלק מהחולים עם סרטן ריאות, […]

  • בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה