במסגרת הכנס האירופאי למיילדות וגינקולוגיה, שהתקיים החודש (7-10/5/2014) בסקוטלנד. הוענקו פרסי הצטיינות לשתי עבודות מחקר מבית החולים סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

העבודה הראשונה הוצגה על ידי ד”ר נעמה שטיינר, בהנחיית פרופ’ אנג’ל פורגדור מהמחלקה לאימונולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, ופרופ’ אייל שיינר, מנהל מחלקת יולדות וסגן-מנהל סורוקה, ובדקה רמות תאי דלקת מסוג NK(NATURAL KILLER) בנשים עם רעלת היריון.

רעלת היריון הינה מחלה רב-מערכתית שהגורם לה אינו ידוע דיו, מופיעה רק בקרב בני אדם ומתאפיינת ביתר לחץ דם והפרשת חלבון מוגברת בשתן במחצית השנייה של ההיריון ועלולה להידרדר לפרכוסים (אקלמפסיה) עד לכדי שינוי במצב ההכרה ומוות. המחלה עלולה להוביל  לסיבוכים הקשורים בתפקוד של מערכות שונות בגוף כמו כליות, מוח, שלייה, דם וכבד.

התסמינים האופיינים של המחלה הם כאבי ראש, טשטוש הראייה,  כאבים ברום הבטן, הופעת בצקות (צבירת נוזלים) ועלייה חדה במשקל בעקבות הבצקות. סיבוך נוסף העלול להופיע הוא אקלמפסיה – התכווצויות כמו בהתקף אפילפטי. המחלה קיבלה את השם רעלת הריון כי בעבר חשבו  שהמחלה נגרמת מרעלן בגוף. גורם המחלה עדיין אינו ידוע והספרות מרבה לעסוק בחקר גורמי הסיכון לתופעה. המחשבה הרווחת כיום היא שחומר המופרש מהשלייה לגוף האישה הוא הגורם להופעת המחלה ואין ספק שהמחלה משויכת להריון ובאופן יותר ספציפי לשלייה.

המחקר שבוצע לאחרונה במרכז האוניברסיטאי סורוקה בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון, בחן נשים שפיתחו רעלת הריונית אל מול קבוצת ביקורת של לידות ללא רעלת היריון.  תאי NK  הם תאי דם לבנים המהווים מרכיב חשוב במערכת החיסון. במהלך הריון צעיר תקין, תאי NK מהווים חלק חשוב בתהליך ההשרשה של השלייה. מטרת המחקר הייתה לבדוק האם קיים הבדל ברמת הביטוי של סוגים מסוימים של תאי NK בנשים הלוקות ברעלת הריון, לעומת נשים עם הריון תקין. במהלך המחקר נבדקו רמות NK מסוגים שונים בדגימות דם ובשליות שנלקחו מנשים הלוקות ברעלת הריון ומנשים עם הריון תקין. תוצאות המחקר הדגימו כי בנשים הלוקות ברעלת הריון קיימות  רמות נמוכות יותר של סוגים מסוימים של NK גם בדם הפריפרי וגם בשליות, בהשוואה לנשים עם הריון תקין. בהתאם, המסקנה הייתה שירידה בביטוי של תאי NK יכולה להיות קשורה בהתפתחות של רעלת הריון.

העבודה השניה שזכתה בפרס הצטיינות הוצגה על ידי ד”ר רועי קסוס, בהנחיית פרופ’ אילנה שהם-ורדי מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון ופרופ’ אייל שיינר, מנהל מחלקת יולדות ד’ בבית החולים סורוקה. העבודה התקבלה השבוע לפרסום בעיתון המוביל למיילדות American Journal of Obstetrics and Gynecology

המחקר בחן האם היסטוריה של הפלות חוזרות מהווה גורמי סיכון לסיבוכים ארוכי טווח ליולדת. עקב אחר נשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות בין השנים 2012-1998, שהושוו לקבוצת ביקורת של נשים ללא הפלות חוזרות.

בעבודה התגלה כי נשים שסבלו מהפלות חוזרות נמצאות בסיכון מוגבר לסיבוכים לבביים וכלייתיים ארוכי-טווח וכן לבעיות בכלי הדם האימהיים. זאת, לאחר מעקב שנמשך יותר מעשור.

החוקרים גילו, שנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות נמצאות בסיכון מובהק לתחלואות של לב וכלי דם. הסיכון לסיבוכים לבביים היה גבוה עד כדי פי שניים. בסך הכל, 5.8% מהנשים עם הפלות חוזרות אושפזו עקב בעיות לבביות, לעומת 3.1% מקבוצת הביקורת. הקשר נמצא מובהק במבחנים סטטיסטיים גם לאחר שנוטרלו גורמי סיכון אחרים לסיבוכים שכאלה כמו רעלת הריון, השמנת יתר וסוכרת הריונית.

המחקר הראה שהפלות חוזרות אינן סיבוך מיילדותי בלבד. לנשים אלו סיכון מוגבר לחלות במחלות לב וכלי דם לאורך מעקב של עשור לפחות. תוצאות המחקר מדגישות את העובדה שלא ניתן לנתק את ההיריון מיתר אירועי החיים. איגוד הקרדיולוגים האמריקאי ממליץ על בחינת היסטוריה לגבי סיבוכים אלו כחלק מהערכה ראשונית לסיכון לבבי. על-פי תוצאות המחקר, נראה שכדאי לשאול גם לגבי היסטוריה של הפלות חוזרות.