גם לירידה זמנית במשקל הגוף במהלך החיים יש אפקט חיובי מבחינת בריאות הלב (Lancet Diabetes Endocrinol)

לירידה במשקל בכל גיל במהלך החיים הבוגרים, גם אם אינה נשמרת לאורך זמן, השפעה חיובית על גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, כך עולה מתוצאות מחקר אפידמיולוגי חדש, שפורסמו בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology.

במחקר החדש בחנו החוקרים את ההשפעה של דפוס שינויים במשקל לאורך החיים שינויים במדד במסת הגוף על גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם ועובי CIMT (Carotid-Intima Media Thickness) בגילאי 60-64 שנים.

מדגם British Birth Cohort משנת 1946 מספק הזדמנות ייחודית להערכת ההשפעה של השמנה לאורך החיים על גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ועובי CIMT בגיל מאוחר יותר. המדגם הארצי כלל 5,362 תינוקות שנולדו בשנת 1946 באנגליה, סקוטלנד וויילס והמחקר הנוכחי כלל 1,273 מבין 2,856 משתתפים במחקר (45%), כאשר היו בגילאי 60-64 שנים.

מדדי מסת הגוף נבחנו בילדות (גילאי 2, 4, 6, 7 ו-11 שנים) ובבגרות (גילאי 36, 45, 53 ו-60-64 שנים). החוקרים גם בחנו מספר גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם בבגרות, כולל CIMT, בגילאי 60-64 שנים.

באופן לא-מפתיע, שכיחות עודף-משקל והשמנת-יתר עלתה עם הגיל. בגיל 36 שנים,, 27% מהמשתתפים סבלו מעודף-משקל או השמנת-יתר, אך עד גיל 60-64 שנים, 67% מהמשתתפים התאימו לקטגוריה זו. מבין הילדים שסבלו מעודף משקל או השמנת-יתר, 67% נותרו בעלי עודף-משקל או השמנת-יתר.

רק 15% מהמשתתפים במחקר ירדו במשקל הגוף במהלך גיל ההתבגרות ורק 2% הצליחו לשמור על הירידה במשקל הגוף.

בגילאי 60-64 שנים, בהשוואה לאלו בעלי משקל גוף תקין, באלו בעלי עודף-משקל או השמנת-יתר זוהו ריכוזים מוגברים של מדדי דלקת, לפטין וערכי HbA1c ומדדי לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי גבוהים יותר, עם עליה פי 2.48 בסיכון לסוכרת מסוג 2.

ככל שחלה עליה מוקדמת יותר במשקל של אדם מבוגר, כך פרופיל הסיכון למחלות לב וכלי דם היה גרוע יותר: שכיחות גבוהה יותר של סוכרת, לחץ דם סיסטולי גבוה יותר, עליה בעובי CIMT, עליה ברמות לפטין ורמות אדיפונקטין נמוכות יותר.

עם זאת, באלו עם ירידה במשקל בהיקף שהביא לירידה בקטגורית מדד מסת הגוף בשנות השלושים, ארבעים, חמישים או שישים לחייהם (כלומר ירדו מקטגורית השמנת-יתר לעודף-משקל או מעודף-משקל למשקל תקין) עובי CIMT הממוצע מאוחר יותר במהלך החיים היה נמוך ב-0.034 מילימטרים, בהשוואה לאלו שנותרו בקטגורית עודף-משקל או השמנת-יתר בבגרות. ממצאים אלו נותרו על כנם גם במידה וחלה עליה חוזרת במשקל הגוף.

הבדל זה מנבא שיעור נמוך בכ-9% של אירועים מוחיים ואוטמים של שריר הלב.

מהממצאים עולה כי לירידה במשקל במהלך הבגרות עשויה להיות השפעה חיובית על הסיכון למחלות לב וכלי דם, ללא תלות במועד הירידה במשקל במהלך החיים. לאור זאת, החוקרים ממליצים על שינויי אורחות חיים למניעה וטיפול בעודף משקל והשמנת-יתר במטופלים בכל הגילאים.

Lancet Diabetes Endocrinol . Published online May 21, 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה