מהמעקב הממושך ביותר לאחר פרוצדורות TAVI (Transcatheter Aortic Valve Implantation) עולות עדויות נוספות לפיהן הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על שיעורי ההישרדות של חולים לאחר TAVI הינו מחלות הרקע של החולים ולא בעיות הקשורות במסתם, ללא קשר לסוג המסתם. מפתיע יותר לגלות כי סוגיות הקשורות בפרוצדורה בהן מתמקדים מנתחים וקרדיולוגים התערבותיים לא השפיעו משמעותית על התוצאות בטווח הארוך.
החוקרים הציגו נתונים לאחר שלוש וחמש שנות מעקב אחר חולים ממאגר UK TAVI והצביעו על מגמת הישרדות ביפאזית. בחודשים הראשונים לאחר השתלת המסתם נרשמה ירידה חדה בשיעורי ההישרדות. לאחר מכן, העקומה הופכת פחות חדה משמעותית ומשקפת את עקומת ההישרדות האופיינית לחולים מבוגרים לאחר החלפת מסתם בניתוח.
בששת החודשים הראשונים שיעורי התמותה גבוהים יותר ולאחר מכן יורדים לכ-6% מהמטופלים בכל שנה. מהנתונים עולה כי החולים לאחר TAVI אינם הולכים לעולמם עקב גורמים הקשורים ב-TAVI.
מאגר UK TAVI כולל נתונים פרוספקטיביים מ-100% מכל החולים לאחר פרוצדורת TAVI מ-1 בינואר, 2007. הסקירה הנוכחית כללה 870 חולים מוקדמים עם נתונים זמינים אודות מצבם ביולי 2013.
בסיכומו של דבר, 62% מהחולים לאחר TAVI שרדו לאחר שלוש שנים, כאשר פחות ממחצית (48.4%) שרדו לאחר חמש שנים.
מניתוח רב-משתנים עלה כי הגורם המנבא המשמעותי ביותר לתמותה לאחר שלוש שנים היה קריאטינין מעל 200 מיקרוגרם למילימול, ולאחריו נוכחות פרפור פרוזדורים, מחלת ריאות חסימתית כרונית או מדד EuroSCORE גבוה (מעל 18.5).
החוקרים מדגישים כי גורמים הקשורים בפרוצדורה או בהתקן, שלרוב זוכים לתשומת לב רבה בכינוסים של קרדיולוגים התערבותיים, לא זוהו כגורמים מנבאים משמעותיים להישרדות מאוחרת.
באופן לא מפתיע, שיעור גבוה יותר של חולים שטופלו בגישה טרנס-פמוראלית שרדו לאחר שלוש שנים, בהשוואה לחולים שטופלו בגישה אחרת (64.3% לעומת 55.7%, p=0.017).
410 חולים טופלו בהתקן Sapien בימים המוקדמים של המאגר ו-452 טופלו בהתקן CoreValve. לאחר שלוש שנים, 40.7% מהמטופלים בהתקן Sapien הלכו לעולמם, זאת בהשוואה ל-35.4% מהמטופלים ב-CoreValve (p=0.078).
מתוך כנס EuroPCR
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!