כריתת כיס מרה בגישה לפרוסקופית בטוחה בילדים (Surg Laparosc Endosc Percutan Tech)

כריתת כיס מרה בגישה לפרוסקופית המבוצעת בילדים מלווה במשך אשפוז קצר יותר, הפחתת שיעור הסיבוכים ותוצאות טובות בטווח הארוך, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם במהדורת יוני של כתב העת Surgical Laparoscopy Endoscopy & Percutaneous Techniques.

עד כה, מהנתונים עלה כי בדומה למבוגרים, ניתוח לפרוסקופי לכריתת כיס המרה בילדים עדיף על ניתוח פתוח לכריתת כיס המרה בכל הנוגע לתוצאות הקוסמטיות, צורך במשככי כאבים ותחלואה נשימתית. עם זאת, אין נתונים רבים בנושא, שכן מחלות של כיס  המרה הן די נדירות בילדים ומתבגרים, עם שיעורי הימצאות של 0.1-0.6%.

במטרה להבין טוב יותר את תוצאות כריתת כיס מרה בגישה לפרוסקופית בילדים, החוקרים ערכו סקירת רשומות רטרוספקטיבית וכללו משתתפים מתחת לגיל 18 שנים במרכז אקדמי יחיד, בתקופה שבין 1990-2010. משך המעקב הממוצע עמד על 54 חודשים.

החוקרים סקרו את הנתונים אודות 325 מקרים, כולל 202 מקרים של כריתת כיס מרה בגישה לפרוסקופית. ניתוח פתוח היה נפוץ יותר בשנים המוקדמות של המחקר, והפך פחות נפוץ עם כל מרווח של חמש שנים. מרבית הפרוצדורות הפתוחות בוצעו בשילוב עם ניתוחים אחרים, דוגמת השתלת כבד או כריתת כבד או ניתוח מעקף קיבה.

הגיל הממוצע של המשתתפים שעברו ניתוח לפרוסקופי לכריתת כיס מרה עמד על 13.6 שנים. 146 מהמשתתפים היו בנות (72.3%) ו-149 היו לבנים.

אבנים תסמיניות בכיס המרה היוו את ההתוויה הנפוץ ביותר במצבים אלו, וזו ההתוויה שהוגדרה ב-45% מהחולים, כאשר במרבית החולים (63%) הייתה עדות לאבנים מעורבות או אבני פיגמנט. כאבי בטן עוויתיים ממקור כיס המרה הייוו את האבחנה השניה בשכיחותה, שתועדה ב-15 חולים, ולאחריה דלקת כיס מרה (14 חולים), דיסקינזיה של מערכת המרה (2 חולים) ופוליפים של כיס המרה (חולה אחד). 25 חולים (12.4%) עברו ERCP לפני הפרוצדורה לאור חשד לאבנים בדרכי המרה המשותפות.

בסיכומו של דבר, חציון הזמן לאחר ניתוח עמד על 117.5 דקות, וחציון השהות בבית חולים לאחר ניתוח עמדה על יום אחד. מנתחים שעברו לגישה פתוחה בשמונה מקרים (3.9%) לאור אנטומיה לא ברורה. תשעה חולים (4.5%) פיתחו סיבוכים לאחר ניתוח, כולל זיהום פצע (4 חולים), אבנים שנותרו (4 חולים) ואבצס בטני (חולה אחד). לא תועדו פגיעות בדרי המרה, אם כי דלף מרה תועד ב-12 חולים (5.9%). 19 חולים (9.4%) דיווחו על הישנות כאבי בטן, אך לא תוארה פתולוגית נלווית. בנוסף, רופאים ערכו ERCP לאחר-ניתוח בשלושה חולים (1.5%) לאור היוותרות אבנים.

Surg Laparosc Endosc Percutan Tech. 2014;24:248-250

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה