הפרשת נתרן ואשלגן בשתן והסיכון לתמותה ומחלות לב וכלי דם (N Engl J Med)

במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי צריכת נתרן בהיקף של 3-6 גרם נתרן ביום היא הטווח האופטימאלי למניעת מחלות לב וכלי דם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת בנוגע לצריכת נתרן האופטימאלית לשמירה על בריאות הלב וכלי הדם. במסגרת המחקר הנוכחי הם אספו בשעות הבוקר דגימות שתן בצום מ-101,945 משתתפים מ-17 מדינות והעריכו את הפרשת הנתרן והאשלגן בשתן במהלך 24 שעות (ששימשה כסמן לצריכת נתרן ואשלגן).

החוקרים בחנו את הקשר בין הערכת הפרשת נתרן ואשלגן בשתן ובין תוצא משולב שכלל תמותה ואירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים.

ההפרשה הממוצעת של נתרן ואשלגן בשתן עמדה על 4.93 גרם ליום ו-2.12 גרם ביום, בהתאמה. עם מעקב ממוצע של 3.7 שנים, התוצא המשולב תועד ב-3,317 משתתפים (3.3%). בהשוואה להפרשת נתרן משוערת של 4.00-5.99 גרם ביום (טווח ייחוס), הפרשה כמות גדולה יותר של נתרן בשתן (7.00 גרם ליום ומעלה) לוותה בסיכון מוגבר לתוצא המשולב (יחס סיכויים של 1.15), כמו גם עליה בנפרד בסיכון לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים.

הקשר בין הפרשה משוערת גבוהה של נתרן בשתן ובין התוצא המשולב היה הבולט ביותר במשתתפים עם יתר לחץ דם (p=0.02), עם סיכון מוגבר לתוצא המשולב (יחס סיכויים של 1.27).

בהשוואה להפרשת אשלגן משוערת בשתן של פחות מ-1.50 גרם ליום, הפרשה גדולה יותר של אשלגן לוותה בסיכון מופחת לתוצא המשולב.

החוקרים כותבים כי המחקר הנוכחי בו הערכת צריכת נתרן התבססה על מדידת הפרשת נתרן בשתן, צריכת נתרן משוערת של 3-6 גרם ליום לוותה בסיכון מופחת לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים, בהשוואה לצריכה רבה או מועטה יותר. בהשוואה להפרשת אשלגן משוערת של פחות מ-1.50 גרם ליום, הפרשה רבה יותר של אשלגן לוותה בסיכון מופחת לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים.

N Engl J Med 2014; 371:612-623

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה