אפשרויות הטיפול בדימום מג’ורי בחולים המטופלים בקסרלטו לעומת קומדין (Eur Heart J)

במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים בסיכון גבוה עם פרפור פרוזדורים, שפיתחו דימום מג’ורי במחקר ROCKET-AF, היקף השימוש ב-FFP (Fresh Frozen Plasma) ו-PCC (Prothrombin Complex Cocentrates) היה נמוך יותר בקרב מטופלים ב-Rivaroxaban (קסרלטו), בהשוואה למטופלים בקומדין. עם זאת, היקף השימוש בכדוריות דם אדומות והתוצאות לאחר הדימומים היו דומים בשתי הקבוצות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים בנוגע לטיפול ותוצאות דימומים מג’וריים בחולים המטופלים במעכבים פומיים של פקטור Xa.

במסגרת המחקר התבססו החוקרים על נתוני ROCKET-AF ובחנו את הטיפול והתוצאות של דימומים מג’וריים, בהתאם להקצאת הטיפול. במהלך חציון מעקב של 1.9 שנים, 779 חולים (5.5%) אובחנו עם דימום מג’ורי, עם שיעור של 3.52 ל-100 שנות-מטופל ושיעור אירועים דומים בכל קבוצה (395 מטופלים בקסרלטו לעומת 384 מטופלים בקומדין).

חציון מספר מנות כדוריות דם אדומות דחוסות לכל אירוע היה דומה בשתי הקבוצות (2 יחידות). באופן כללי, ניתנו מעט עירויים של דם מלא (14 מקרים), טסיות (10 מקרים), או קריופרציפיטט (2 חולים). לאחר תקנון למשתנים שונים, היקף השימוש בעירויי FFP היה נמוך משמעותית בקבוצת הטיפול בקסרלטו (45 לעומת 81 מנות, יחס סיכויים של 0.43, p<0.0001). בדומה, השימוש ב-PCC היה נמוך יותר משמעותית בקרב מטופלים בקסרלטו (4 לעומת 9 מנות).

התוצאות לאחר דימומים מג’וריים, כולל אירועים מוחיים או תסחיף מחוץ למערכת העצבים המרכזית (4.7% לעומת 5.4%, יחס סיכון של 0.89) ושיעורי התמותה מכל-סיבה (20.4% עם טיפול בקסרלטו לעומת 26.1% עם טיפול בקומדין, יחס סיכון של 0.69) היו דומים בחולים שטופלו בקסרלטו ובאלו שטופלו בקומדין.

Eur Heart J. 2014;35(28):1873-1880

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה