מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-ESC (European Society of Cardiology), עולה כי טיפול בסטטינים במינון גבוה בחולי STEMI (ST-segment Elevation Myocardial Infarction) העוברים Primary PCI לטיפול בעורק האחראי לאוטם שריר הלב, מביא להפחתת העומס הטרשתי בעורקים כליליים שאינם אחראיים לאוטם שריר הלב.
החוקרים מדווחים כי אעפ”י שהטיפול ב-Rosuvastatin (קרסטור) במינון 40 מ”ג ליום הוביל לנסיגה בטרשת עורקים כליליים, הטיפול לא השפיע על המרופולוגיה של הנגע הטרשתי, דוגמת שינויים בגרעין הנקרוטי.
בסגמנטים הפרוקסימאליים של העורקים שאינם קשורים באוטם הרפואי בחולי STEMI עדות לעומס טרשתי גבוה, כאשר מרבית הנגעים מתאפיינים במעטפת דקה. טיפול בסטטינים במינון גבוה לאורך 13 חודשים לווה בירידה משמעותית בטרשת עורקים כליליים. עם זאת, טיפול בסטטינים במינון גבוה לא הביא לשינוי בגרעין הנקרוטי ובמאפייני הנגע הטרשתי.
בתקופה שבין ספטמבר 2009 ועד ינואר 2011, 103 חולים עם STEMI עברו IVUS (Intravascular Ultrasonography) ו-RF-IVUS (Radiofrequency Ultrasonography) של שני עורקים כליליים אפיקרדיאליים, שלא היו מעורבים באוטם הלבבי, לאחר Primary PCI מוצלח. החוקרים הצליחו לאסוף נתונים אודות 82 חולים שטופלו בקרסטור במינון 40 מ”ג ליום במשך 13 חודשים, עם 146 עורקים כליליים שאינם קשורים לאוטם שריר הלב.
תוצא הסיום העיקרי לפי בדיקת IVUS היה השינוי באחוז נפח הנגע הטרשתי. לאחר 13 חודשים, ערכי LDL ירדו מחציון של 3.29 ל-1.89 מילימול לליטר ורמות HDL עלו מ-1.10 ל-1.20 מילימול לליטר. אחוז נפח הנגע הטרשתי בעורקים הכליליים שאינם קשורים לאוטם שריר הלב ירד ב-0.9%. אחוז המרכז הנקרוטי נותר ללא שינוי וכך גם מספר הנגעים עם מעטפת דקה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בקרסטור במינון גבוה במהלך 13 חודשים מלווה בנסיגה של טרשת עורקים כליליים בעורקים שאינם קשורים לאוטם שריר הלב בחולים עם STEMI.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!