מחקר חדש מה-JCO מצביע על כך שעישון בקרב חולי סרטן קולורקטאלי לא ממאיר קשור לסיכון מוגבר לתמותה מכל סיבה ולתמותה מסרטן קולורקטאלי.
ברקע למאמר מציינים המחברים כי עישון פעיל קשור עם סיכון מוגבר לסרטן קולורקטאלי, אך הקשר עם הישרדות לאחה האבחנה של סרטן קולורקטאלי אינו ברור. במחקר זה ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין עישון, לפני ואחרי האבחנה עם תמותה מכל סיבה ותמותה מסרטן קולורקטאלי מבין שורדים של סרטן קולורקטאלי.
השתתפו במחקר מבוגרים ממחקר עוקבה שבעת הגיוס למחקר היו ללא סרטן קולורקטאלי. זוהו במהלך תקופת המעקב (שהייתה בין 1993 ל-2009) 2,548 אנשים שאובחנו עם סרטן קולורקטאלי חודרני, לא גרורתי. מצב חיוניות וסיבת מוות נקבעו במהלך 2010. עישון דווח באופן עצמי ע”י המשתתפים בשאלון שמולא בתחילת המחקר , וסטטוס העישון עודכן ב-1997 ולאחר מכן מידי שנתיים. סטטוס עישון לאחר אבחנה היה אפשרי עבור 2,256 איש.
החוקרים מדווחים כי מבין 2,548 איש ששרדו סרטן קולורקטאלי, 1074 נפטרו במהלך תקופת המעקב, לרבות 453 כתוצאה מסרטן קולורקטאלי. בניתוח רגרדסיה יחסי מסוג COX , עישון לפני אבחנת הסרטן הקולורקטאלי היה קשור עם סיכון מגובר לתמותה מכל סיבה (סיכון יחסי של 2.2 , ברווח בין 1.76-2.74) , ולסיכון מוגבר מתמותה בשל סרטן קולורקטאלי (סיכון יחסי של פי 2.14, בטווח 1.5-3.07), כאשר עישון בעבר היה קשור עם סיכון מוגבר לתמותה מכל סיבה (סיכון יחסי 1.18, בטווח 1.02-1.36) , אך לא עם תמותה ספציפית מסרטן קולורקטאלי. (סיכון יחסי 0.89, בטווח 0.72-1.1) .
עישון לאחר האבחנה היה גם קשור עם סיכון מוגבר לתמותה מכל סיבה (סיכון יחסי 2.22, בטווח 1.58-3.13) ושל תמותה מסרטן קולורקטאלי (סיכון יחסי 1.92, בטווח 1.15-3.21) , בעוד שעישון בעבר היה קשור עם סיכון תמותה מכל סיבה (סיכון יחסי של 1.21, בטווח 1.03-1.42) .
מסקנת החוקרים כי תוצאות מחקר זה מוסיפות לעדויות הקיימות לכך שעישון קשור עם סיכון מוגבר לתמותה מכל סיבה ולתמותה מסרטן קולורקטאלי בקרב אנשים עם סרטן קולורקטאלי לא גרורתי.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!