משה”ב מפרסם את סקר שביעות הרצון מבתי החולים: שביעות רצון כללית גבוהה על אף אכזבה מתנאי אישפוז ושיתוף לא מספק של המטופל (משה”ב)

משרד הבריאות מפרסם היום סקר שביעות רצון של מאושפזים בבתי החולים. מהסקר עולה כי שביעות הרצון הכללית גבוהה יחסית, בעיקר מן היחס של הצוות הרפואי. חוסר שביעות רצון ניכר בכל מה שקשור לתנאי האישפוז (צפיפות,בעיקר בפנימיות) ובכל מה שקשור למתן מידע למטופל, שיתופו בהחלטות הטיפוליות והעצמתו. מבחינת דירוג בתי החולים, נראה שמרכז רבין משיג ציונים גבוהים במיוחד (ראו הודעת דוברות מרכז רבין בהמשך).

להלן הודעת משרד הבריאות (והדו”ח המלא)  :

משרד הבריאות הוביל בחציון השני של שנת 2014 את סקר חווית המטופל הלאומי בבתי החולים הכלליים. הסקר נערך בפעם הראשונה בישראל, במהלך זה מצטרפת ישראל למדינות ה-OECD  בהם מבוצעים סקרי חווית המטופל כבר מספר שנים. הסקר יבוצע מעתה אחת לשנה ויכלול את כל בתי החולים הכלליים.

בין המטרות המרכזיות של הסקר שנערך: הטמעת סטנדרט של איכות השירות במערכת הבריאות בישראל תוך יצירת תרבות ארגונית של מדידה רציפה ושיקוף המידע לציבור, איתור נושאים לשיפור השירות הן ברמת מערכת הבריאות והן ברמת בית חולים, העצמת המטופל במפגש עם מערכת הבריאות ומתן כלי לקבלת החלטות.
אוכלוסיית הסקר כללה 11,098 מטופלים מעל גיל 18 שהיו מאושפזים לפחות שני לילות ב-24 בתי חולים. הסקר בוצע בכל מחלקות בית החולים (למעט חולים ששוחררו ממערך הנשים, ילדים, טיפול נמרץ, פסיכיאטריה, שיקום, המחלקה לרפואה דחופה [חדרי מיון] ומרפאות חוץ).  לכל בי”ח נקבע מספר ראיונות זהה (n=500) עפ”י דגימת שכבות בחלוקה לפי מחלקות פנימיות (n=200), מחלקות כירורגיות (n=200) ושאר מחלקות בית החולים  (n=100). הפניה למטופלים התקיימה תוך 14 יום מהשחרור מבית החולים באמצעות ראיון טלפוני בחודשים מאי-אוגוסט. הריאיון בוצע עם המטופלים עצמם  בשפה המועדפת על המטופל. אחוז ההיענות עמד על 46%.

55% מהמטופלים דירגו את שביעות הרצון הכללית שלהם מהאשפוז בציונים 9-10, ואילו 12% היו מאוד לא מרוצים ודירוגו את השאלה בציונים 1-5. השיעור הגבוה של מטופלים מרוצים בולט בבלינסון (81%) ובשיבא (78%) בקרב חמשת מרכזי העל, בבני ציון (81%) בקרב בתי חולים בגודל גדול – בינוני, ובבתי חולים קטנים המונים עד 300 מיטות במעייני הישועה (88%).


24022015_1.jpg

החוזקות של מערכת הבריאות, כפי שעולות בסקר,  הןיחס הצוות למטופלים (אחיות, רופאים) והתייחסות לשאלות ולחששות.
83% מהמטופלים דיווחו על רמה גבוהה או גבוהה מאד שלטיפול האחיות במחלקה


עבור המדד המסכם את השאלות עלצוות הרופאיםהתקבל ש- 81% מהמטופלים שבעי רצון מהטיפול שקיבלו מרופאי המחלקה.


 86% סבורים שהרופאים התייחסו אליהם בכבוד. בנוגע ליחס האישי במהלך ביקור רופאים, רק 77% מהמטופלים השיבו בחיוב. בבית חולים ברזילי רק 69% מהמטופלים הרגישו כי קיבלו יחס אישי במהלך ביקור רופאים.
נסקרים מברזילי והלל יפה דרגו את צוות הרופאים בשיעורים נמוכים באופן מובהק (74% ו-77%) בהשוואה לנסקרים מהמרכזי בעמק (87%) ומהכרמל (86%).


ההרגשה הכללית של המטופלים היא שהם מטופלים בידיים טובות (84%). חמשת מרכזי העל מקבלים ציונים גבוהים מעל 85%; בקבוצת בתי החולים בגודל בינוני יתרון מובהק לבתי  החולים המרכזי בעמק, הכרמל, מאיר, בני ציון ושערי צדק לעומת ברזילי בו 75% הרגישו כי טופלו בידיים טובות.


התנאים הפיסייםבמחלקות הם אחת החולשות של בתי החולים. אחוזי התפוסה במחלקות לאורך כל השנה עומדים על 98% ובחורף אף חוצים את ה-110%. הסקר בוצע בתקופת האביב קיץ, תקופה שבתי החולים אמורים להיות פחות עמוסים, ועדיין 9% מסך המטופלים שרואיינו שהו במסדרון בחלק מהאשפוז או בכולו, כשבחלק מבתי החולים מספרם הגיע לקרוב ל-20%.


התנאים הפיסיים הירודים והצפיפות הרבה באים לידי ביטוי בציונים נמוכים בסקר בעיקר בבתי החולים בפריפריה ובבתי החולים בבעלות ממשלתית: ברזילי, וולפסון, הילל יפה, נהריה. בתי חולים נוספים שמקבלים ציונים נמוכים על תנאי האשפוז הם קפלן, השרון, לניאדו והדסה הר הצופים.


למרות המצב הכללי, ישנם בתי חולים שזכו להערכות גבוהות על התנאים הפיזיים: בלינסון (83%) בקרב מרכזי העל, בני ציון והדסה עין כרם בקרב בתי חולים בגודל בינוני, פוריה והסקוטי בקרב הקטנים.

אחוז השוהים במסדרון בבתי החולים שמקבלים את הציונים הנמוכים במדד התנאים הפיסיים גבוה משמעותית משאר בתי החולים. ציוני הסקרים של השוהים במסדרון נמוכים באופן כללי מיתר השוהים, החוויה נתפסת כטראומטית בכל גיל ובכל אוכלוסייה.

מתן מידע והעצמת המטופלהוא הנושא שקיבל את הציונים הנמוכים ביותר בסקר. 30% מהמטופלים הרגישו שלא שיתפו אותם באפשרויות הטיפוליות במידה שרצו, 66% חושבים שהיו חלופות נוספות לטיפול בהם, אבל הן הוצגו רק ל-59% מהמטופלים.
בין מרכזי העל לא נמצאו הבדלים מובהקים במדד המסכם, אם כי קיים פער בשאלה המתייחסת לשיתוף המטופל באפשרויות טיפוליות בין איכילוב (רק 63% מהמטופלים הרגישו שותפים במידה הרצויה) לבין רמב”ם (71%), בלינסון וסורוקה (72% בכל אחד).

רצף הטיפולהוא נושא נוסף שעלה כחולשה. חמישית מהמטופלים הרגישו שהצוות לא היה מתואם לאורך הטיפול בהם. 21% מהמטופלים הרגישו שההסברים בשחרור על המחלה והמשך הטיפול בקהילה לא היו מובנים להם. 23% מהמטופלים הרגישו שהם לא ידעו מה השלב הבא בטיפול במהלך האשפוז.


בבחינת הגורמים המשפיעים על השונות בשביעות הרצון המטופלים השונים, נמצא במודל רב משתני כי דוברי ערבית, מבוגרים (גיל מעל 35) ואוכלוסיית ה’לא אקדמאיים’, מרוצים יותר באופן מובהק לעומת האחרים. מטופלים להם ניתנה אפשרות לבחור באיזה בית חולים להתאשפז מרוצים כמעט פי שתיים מאלה שלא ניתנה אפשרות בחירה.

בכל הפרמטרים שנבדקו, המחלקות הפנימיות מקבלות את הציונים הנמוכים ביותר. 

להלן הודעת דוברות מרכז רפואי רבין בהתייחסות לתוצאות הסקר:


סקר משרד הבריאות קובע: בי”ח בילינסון מוביל בשביעות רצון המטופלים בישראל

בסקר שביעות רצון  מטופלים שערך משרד הבריאות , נדגמו בתי החולים בישראל בחלוקה לקטגוריות.

עפ”י ממצאי הסקר: בית חולים בילינסון מוביל בשביעות רצון כללית באשפוז בקרב בתי החולים הגדולים בישראל (קטגוריית בתי חולים על)

משרד הבריאות דגם את שביעות הרצון של המטופלים באשפוז בכלל בתי החולים בישראל. בית החולים בילינסון קיבל את הניקוד הגבוה ביותר במדדים הבאים:

·         בי”ח בילינסון במקום הראשון בשביעות רצון כללית מבית החולים

·         בי”ח בילינסון במקום הראשון בשביעות רצון מצוות הרופאים

·         בי”ח בילינסון במקום הראשון בשביעות רצון מצוות האחיות

·         בי”ח בילינסון במקום הראשון בשביעות רצון מתשתיות בית החולים

·         בי”ח בילינסון במקום הראשון בשביעות רצון במתן מידע והסברים.

ד”ר ערן הלפרן, מנהל בית חולים בילינסון: “אני מצדיע לאלפי עובדי בית החולים, שעושים לילות כימים ומעניקים רפואה מצוינת לצד שירות, יחס, מידע ואשפוז בתנאי מלונאות. קיבלנו הוכחה נוספת שאכן בבילינסון מובילים את הרפואה בישראל”.

כיום לא ניתן להסתפק רק ברפואה מצוינת ומתקדמת אלא יש צורך וחשיבות מכרעת לספק למטופלים מעטפת שלמה של מידע, יחס ותנאים הולמים. אנחנו חיים בעידן של הסתכלות אחרת על החולה, בו לאמפטיה, לשירות ולתנאים יש חשיבות משמעותית והם חייבים להתקיים כחלק מרפואה איכותית. ההישגים הללו נבנו בעמל רב, שנים ארוכות של חינוך, הטמעה, דוגמא אישית וערכי יסוד שלאורם בית החולים פועל.

אנו מנהלים את בית החולים בסביבה לא פשוטה, מערכת הבריאות הציבורית בישראל מצויה בשעה קשה של חסר גדול במשאבים למול צרכי האוכלוסייה. לזכות באמון הציבור ובחיבוק כל כך גדול של קהל המטופלים שלנו בשעה קשה זו, במערכת הבריאות, זה לא מובן מאליו.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה