אימונותרפיה עם תרופות הפועלות על מסלולי מוות מתוכנן מציעה אפשרות טיפול חדשה כנגד ממאירויות מסוג NSCLC (Non-Small Cell Lung Cancer), ומחקר חדש מספק תובנות כיצד תרופות אלו מסייעעות בהבנת התגובה המושכת בחולים אלו. במאמר שפורסם במהלך חודש מרץ בכתב העת Science מציעים החוקרים כי בחולים עם מוטאציות רבות בגידול צפויה התועלת הגדולה ביותר לטיפול במעכבי PD-1 (Programmed Death).
החוקרים מסבירים כי המחקר מציע כי ההרכב הגנומי של ממאירויות של הריאה משקף את התגובה לטיפול כנגד PD-1.
במחקר התבססו החוקרים על Pembrolizumab, המצוי במחקרים קליניים בחולים עם NSCLC וכן בסוגי גידולים אחרים וכעת מאושר לשימוש כנגד מלנומה. עם זאת, טיפול אחר לעיכוב PD, Nivolumab, שאושר לאחרונה כנגד NSCLC.
בניגוד לתגובה שתועדה עם טיפול כימותרפי וטיפול מולקולארי, בחולים עם סרטן ריאות ניתן לראות כי כאשר התגובה מופיעה בעקבות טיפול אימונותרפי, דוגמת Pembrolizumab, היא נותרת לאורך זמן ארוך. החוקרים מוסיפים כי אף על-פי שהתגובה לחסימת PD-1 הייתה משמעותית, השינוי הקריטי הוא זיהוי החולים הצפויים לתועלת הרבה ביותר.
החוקרים בחנו את הגנטיקה של ממאירויות ריאה שטופלו ב- Pembrolizumabלהערכת ההשפעה של ההרכב הגנטי וניבוי התגובה היחסית.
בחלק הראשון של המחקר החוקרים השלימו ריצוף של כל האקסום של הדנ”א של הגידול ורקמה תקינה מ-16 משתתפים עם NSCLC, שקיבלו טיפול ב- Pembrolizumab. הגידולים סווגו לבעלי עומס מוטאציות גבוה ועומס נמוך. בהמשך, החוקרים בחנו את שיעורי התגובה האובייקטיבית, התועלת הקלינית הממושכת ושיעורי הישרדות ללא-התקדמות, בהקשר של התגובה האובייקטיבית. כל התוצאים הקליניים היו טובים יותר משמעותית בחולים עם נטל מוטאציות רב.
במדגם אישור הנתונים שכלל 18 משתתפים, החוקרים מצאו כי התגובות הקלינית עקבו אחר דפוס דומה לזה שתועד בשלב מוקדם של המחקר.
מאיסוף הנתונים אודות כל 34 החולים עולה כי שינויים מסוימים (המרת C >> A), המאפיינים שינויים במוטאציות על-רקע עישון, היו הנפוצים ביותר בחולים עם תגובה קלינית. כמו כן, החוקרים התבססו על נתונים קודמים המבוססים על נתון נוסף המבחין בין גידולים הכוללים חותמת מולקולארית של מוטאציות על-רקע חשיפה לעישון ואלו שאינם כוללים גידולים אלו.
מהנתונים עולה כי בקרב 34 חולים שטופלו ב- Pembrolizumab, שיעורי התגובה האובייקטיבית עמדו על 56% בחולים עם מוטאציות נרחבות הקשורות בעישון ועל 17% מהמשתתפים עם מעט מוטאציות, שמעולם לא עישנו; גם התועלת הקלינית הממושכת הייתה גבוהה יותר משמעותית בחולים עם גידולים בהם תוארה החותמת המולקולארית של עישון (77% לעומת 22%, p=0.004).
שיעורי התגובה הקלינית הממושכת עמדו על 91% בחולים עם נטל מווטאציות רב וכל דרגת ביטוי PD-L1; מנגד, בחולים עם מעט מוטאציות וביטוי מסוים של PD-L1 תועדה תועלת קלינית ממושכת ב-10% בלבד.
עוד עולה מהנתונים כי בגידולים מחולים עם תגובה קלינית ממושכת נטל אנטיגנים חדשים היה גדול יותר משמעותית, עם קשר בין היקף אנטיגנים חדשים ובין שיעורי הישרדות ללא-התקדמות.
בדם ההיקפי של חולה אחד שהגיב ל- Pembrolizumab, החוקרים הצליחו לזהות אנטיגן חדש עם תגובה ספציפית של תאי T, העשוי להסביר מדוע אימונותרפיה יעילה בקבוצה זו.
מעבר לשינויים על-רקע עישון, החוקרים הצליחו לזהות גם מוטאציות אחרות הקיימות בממאירויות של הריאה, העשויות לתרום לנטל מוטאציות רב ולהגיב לעיכוב PD-1, דוגמת מוטאציות בגנים האחראיים לשכפול ותיקון דנ”א
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!