מתוצאות מחקר חדש להשוואה בין PCSNB (Psoas Compartment-Sciatic Nerve Block) ובין CSA (Continuous Spinal Anaesthesia) בקשישים בסיכון גבוה המיועדים לניתוח להחלפת מפרק הירך, עולה כי שתי הפרוצדורות הביאו לאיכות הרדמה משביעת רצון עם פחות שינויים המודינאמיים במקרים של PCSNB בהשוואה ל-CSA.
מדגם המחקר כלל שבעים משתתפים בגילאי 60 שנים עם מצב גופני בדרגה III–IV לפי סיווג ASA. המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות: בקבוצה PCSNB בוצע חסם מדור הפסואס בהנחיית אולטרה-סאונד באמצעות 30 מ”ל של Bupivacaine בריכוז 0.25% עם אפינפרין במינון 5 מיקרוגרם למ”ל וחסם רכס הכסל בוצע באמצעות תמיסת הרדמה מקומית. כל החולים בקבוצה זו נדרשו לעירוי רציף של פרופופול במהלך הניתוח. עם גישת CSA הפרוצדורה בוצעה במרווח בין חוליות L3-L4 כאשר המטופל שכב על צידו ובאמצעות Bupivacaine בריכוז 0.5% ובמינון 2.5 מ”ג. כאשר החסם התחושתי לא היגעו ליעדו בגובה T12 בתוך עשר דקות, ניתנה מנה נוספת של Bupivacaine דרך צנתר במרווחים של 5 דקות עם הגבלת המינון הכולל של 15 מ”ג עד להשגת חסם תחושתי בגובה T12.
מהתוצאות עולה כי עם PCSNB לחץ הדם העורקי הממוצע היה גבוה יותר משמעותית בתחילת הניתוח ולאחר 5, 10 ו-20 דקות ניתוח, בהשוואה ל-CSA. לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות במונחים של קצב לב או ריוויון חמצן היקפי במהלך הניתוח והתקופה שלאחר הניתוח. תת לחץ דם עורקי שדרש מתן אפדרין תועד ב-13 חולים בקבוצת CSA וארבעה חולים בקבוצת PCSNB.
BMC Anesthesiol. 2014;14
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!