התערבות מילוערית כלילית עם סטנט מצופה תרופה מסוג אברולימוס במטופלים עם מחלת לב כלילית רב כלית קשורה ליותר אירועים קרדיווסקולרים בהשוואה לניתוח מעקפים (NEJM)

מחקר חדש מה-NEJM מצביע על כך שבמטופלים עם מחלת לב כלילית רב כלית הטיפול באמצעות התערבות מילעורית כלילית (PCI) תוך שימוש בסטנטים מצופי תרופה (DES)  מסוג everolimus קשור ליותר אירועים קרדיאליים בהשוואה לטיפול בניתוח מעקפים (CABG) .

ברקע מסבירים המחברים כי מרבית המחקרים שהשוו עד כה PCI עם CABG לא כללו סטנטים מצופי תרופה מהדור השני, ולכן היה מקום להשוואה של CABG מול DES המדור החדש יותר.

החוקרים ביצעו מחקר אקראי לבחינת אי נחיתות ב-27 מרכזים במזרח אסיה . תוכננה חלוקה אקראית של 1,776 מטופחים עם מחלת לב רב כלילית בין PCI עם אבורולימוס ל-CABG . יעד המחקר המרכזי היה שילוב של מוות, אוטם שריר הלב (MI) או רהוסקולריזציה בעורק מטרה תוך שנתיים לאחר ההתערבות. שיעורי האירועים במהלך המעקב ארוך הטווח יותר גם הושוו בין הקבוצות.

החוקרים מדווחים כי לאחר גיוס של 880 מטופלים (438 לקבוצת ה-PCI ו-442 ל-CABG) המחקר הופסק מוקדם מהמתוכנן בשל גיוס איטי מהצפוי של משתתפים. לאחר שנתיים, יעד המחקר המרכזי הופיע ב-11% מהמטופלים בקבוצת ה-PCI לעונת 7.9% בקבוצת ה-CABG : הפרש אבסולוטי בסיכון של 3.1% , בטווח בין 0.8- ל-6.9% , עם p=0.32 עבור אי נחיתות.

במעקב ארוך טווח יותר (חציון של 4.6 שנים) , יעד המחקר המרכזי הופיע ב-15.3% מהמטופלים בקבוצת ה-PCI וב-10.6% מקבוצת ה-CABG , סיכון יחסי של 1.47, בטווח 1.01-2.13 , P=0.04.

לא היה הבדל מובהק בין הקבוצות בהופעה של יעדי בטיחות משולבים של מוות, MI , או שבץ. עם זאת, שיעורי הרה-וסקולריזציות ואירועי MI ספונטניים הין גבוהים יותר באופן מובהק בקבוצת ה-PCI בהשוואה ל-CABG .

החוקרים מסכמים כי מבין המטופלים עם מחלת לב כלילית רב כלית, שיעור האירועים המג’וריים הקרדיווסקולריים גבוה יותר בין אלו שטופלו ב-PCI עם DES מסוג אבורולימוס בהשוואה ל-CABG .

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה