נטילה של חוסמי ACE או ARBs קשורה עם סיכון מופחת לפתח פרפור פרוזדורים (AF) במטופלים עם מחלת כליות בשלב סופני (ESRD) אשר מטופלים באמצעות דיאליזה, כך עולה ממחקר חדש מטאיוואן המתפרסם ב-Kidney Intl.
החוקרים מסבירים כי חסמי ACE ו-ARBs הפגינו תועלת קרדיווסקולרית במיגוון רחב של מטופלים, אך קיים מידע מועט באשר לתועלת עבור מטופלים בדיאליזה. במחקר, שהיה רטרוספקטיבי של מעל 113,000 מטופלים בדיאליזה, נמצא שהשיעור האבסולטי של מקרים חדשים של AF במהלך תקופת מעקב חציונית של 4 שנים היה נמוך יותר בקרב מטופלים שנטלו חסמי ACE (שיעור של 2.2%) , או ARBs (שיעור של 1.1%) או שניהם (1.2%), מאשר מטופלים שלא נטלו תרופות אלה (4.4%) .
לאתר התאמות למשתנים נוספים, הסיכון להופעה חדשה של AF היה נמוך יותר ב-41% בקרב מטופלים בקבומת חסמי ה-ACE , של 46% בקרב משתמשי ה-ARBs ושל 21% באלו שנטלו את שני הטיפולים ביחד, בהשוואה לאלו שלא טופלו בתרופות אלה.
משך זמן ארוך יותר של הטיפול היה קשור בתועלת הגנתית חזקה יותר, בעיקר במטופלי ה-ARBs. בניתוח של תתי קבוצות , חסמי ACE לא הראו הפחתה של AF במטופלים בקבוצות גיל של בין 65-74 או במטופלים ללא יתר לחץ דם ומחלות קרדיווסקולריות, בעוד שבמטופלי ה-ARBs ללא יתר לחץ דם האפקט המגן מפני AF היה קטן.
שילוב של חסמי ACE ו-ARB היה קשור להפחתת סיכון ל-AF חדש רק במטופלים בגיל 65-74, גברים, ללא יתר לחץ דם, ומטופלים עם מחלות קרדיווסקולריות.
החוקרים מדגישים כי מדובר בתוצאות רטרוספקטיביות בלבד ולכן יש לקחת בעירבון מוגבל את המימצאים, עד שיאומתו במחקר התערבותי פרוספקטיבי. עם זאת, במטופלים שיש להם אינדיקציה לקבלת חסמי ACE או ARBs (למשל באי ספיקת לב) המימצאים נותנים סיבה נוספת חשובה למתן הטיפול. במקרים שבהם אין אינדיקציה ספציפית לתרופות אלה (למשל יתר לחץ דם) יש מקום לשקול שימוש בהם לאור התועלת האפשרית מהורדת הסיכון ל-AF . ככלל, החוקרים ממליצים גם להרחיב מחקרים במטופלים עם ESRD המקבלים דיאליזה, שכן מצב זה הופך להיות שכיח יותר במדינות רבות.
Kidney Intl 2015.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!