מנתונים חדשים עולה כי מעכבי TNF בטוחים לשימוש בנשים הרות עם מחלת מעי דלקתית, הן לעובר והן לאם. החוקרים כותבים כי לא הופתעו מהממצאים לפיהם אין סיכון מוגבר להתלקחות המחלה לאחר הפסקת הטיפול במעכבי TNF במהלך היריון, עם זאת, הם הופתעו לטובה מכך שלא היו הבדלים בתוצאות הטיפול בקרב ילדים שנחשפו למעכבי TNF בהשוואה לילדים לאימהות ללא מחלת מעי דלקתית.
מדגם המחקר כלל 106 נשים עם מחלת מעי דלקתית ו-83 הריונות, כולל 51 הריונות של נשים בהפוגה ממושכת שהפסיקו את הטיפול במעכבי TNF לפני שבוע 25 להיריון ו-32 הריונות של נשים שהמשיכו בטיפול במעכבי TNF מעבר לשבוע 30 להיריון. הם השוו את התוצאות של הריונות אלו עם התוצאות ב-804 נשים ללא מחלת מעי דלקתית.
לא תועדו הבדלים בשיעורי ההתלקחות לאחר 22 שבועות הריון (חמש התלקחויות בכל קבוצה).
מרבית התוצאות (משקל לידה, גיל היריון בעת הלידה, מומים מולדים ואופן לידה) לא היו שונים בין שתי הקבוצות, אם כי גיל ההיריון בעת הלידה היה נמוך משמעותית בילדים לאימהות עם מחלת מעי דלקתית פעילה במהלך ההיריון (בממוצע, 38 שבועות היריון), בהשוואה לילדים לאימהות עם מחלת מעי דלקתית ללא מחלה פעילה במהלך ההיריון (ממוצע, 39.3 שבועות היריון).
בהשוואה לביקורות ללא מחלת מעי דלקתית, בילדים שנולדו לאימהות עם מחלת מעי דלקתית שטופלו במעכבי TNF במהלך ההיריון משקל הלידה היה נמוך משמעותית (הבדל של כ-200 גרם) וגיל ההיריון בעת הלידה היה נמוך משמעותית (הבדל של 1.1 שבועות), אך לא תוארו הבדלים בשכיחות לידת תינוקות קטנים לגיל ההיריון או בשיעורי מומים מולדים.
החוקרים לא זיהו הבדלים בין המשך הטיפול התרופתי במהלך ההיריון והפסקת הטיפול במהלך ההיריון במדדי גדילה, שיעור זיהומים, אלרגיות ואקזמה במהלך השנה הראשונה לחיים.
הגורם החשוב ביותר בהחלטה על הפסקת או המשך טיפול במעכבי TNF הוא נוכחות הפוגה ממושכת. בנוכחות הפוגה של המחלה במשך שלושה חודשים לפני ההפריה עד לשבוע 20 להיריון, הרופא יכול להחליט בבטחה להפסיק את הטיפול במעכבי TNF בשבוע 22 להיריון.
Gut 2015
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!