מנתונים שפורסמו בכתב העת European Heart Journal ממחקר תצפיתי גדול מאוד עולה כי הטיפול במעכבי DPP-4 לווה בהפחתת הסיכון לאשפוזים עקב אי-ספיקת לב, בהשוואה לטיפול בתרופות ממשפחת סולפוניל-אוריאה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות פומיות לאיזון רמות הסוכר בדם מלוות בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב. לאור העדר נתונים השוואתיים בין משפחות תרופות שונות, החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 32 שירותי בריאות ב-16 אזורים ברחבי איטליה, המטפלים ב-18 מיליון תושבים. מטרת המחקר הייתה להעריך את הקשר בין הסיכון לאי-ספיקת לב והטיפול בסולפוניל-אוריאה, מעכבי DPP-4 וגליטזונים.
החוקרים אספו נתונים אודות חולים עם סוכרת מסוג 2, שהחלו בטיפול במעכבי DPP-4, תיאזולידנדיונים או סולפוניל-אוריאה בלבד, או בשילוב עם מטפורמין, במהלך תקופה של כשנתיים. תוצא הסיום כלל אשפוזים בשל אי-ספיקת לב לאחר ששת החודשים הראשונים לטיפול, והמעקב הוארך עד ארבע שנים.
מדגם המחקר כלל 127,555 משתתפים, מתוכם 14.3% טופלו במעכבי DPP-4, 72.5% טופלו בסולפוניל-אוריאה, 13.2% טופלו בתיאזולידנדיונים, כאשר 70.7% מהמטופלים נטלו בנוסף מטפורמין. החוקרים מדווחים על הבדלים משמעותיים במאפיינים הבסיסיים בשלוש הקבוצות: גיל, מין, מדד Charlson Index, טיפול תרופתי נלווה ואירועים קרדיווסקולאריים קודמים.
במהלך מעקב ממוצע של 2.6 שנים, לאחר תקנון לערפלנים שונים, הטיפול במעכבי DPP-4 לווה בסיכון מופחת לאשפוזים על-רקע אי-ספיקת לב, בהשוואה לסולפוניל-אוריאה (יחס סיכון של 0.78). לאחר התאמת המקרים, החוקרים ניתחו את הנתונים אודות קרוב ל-40,000 משתתפים ומצאו כי הטיפול במעכבי DPP-4 עדיין לווה בסיכון מופחת לאשפוזים עקב אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.70, p=0.018).
לסיכום, מהנתונים עולה כי הטיפול במעכבי DPP-4, בהשוואה לסולפוניל-אוריאה, מלווה בסיכון מופחת לאשפוזים על-רקע אי-ספיקת לב.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!