מחקר חדש מה-Am J Clin Nutr מצביע על כך שצריכה גבוהה של מינרלים כמו אבץ וסידן קשורים לירידה בסיכון לתחלואה בקרצינומה של תאי הקשקש של הושט (ESCC ) בקרב אוכלוסייה המוגדרת כנמצאת בסיכון גבוה ל-ESCC .
ברקע מסבירים החוקרים כי קיימת היפותזה לפיה מרכיבים תזונתיים עשויים להשפיע על הסיכון ל-ESCC באמצעות מנגנונים שונים, אך באשר לצריכת מינרלים קיים מחקר מועט והעדויות סותרות. מטרת החוקרים במחקר הנוכחי הייתה להעריך את הקשר בין צריכת מינרלים לסיכון ל-ESCC .
החוקרים עשו שימוש במידע מתוך מחקר העוקבה Golestan אשר בוצע באוכלוסייה המתגוררת באיזור שהוגדר כבעל סיכון גבוה לסרטן הוושט, באירן.
המשתתפים גוייסו למחקר בין השנים 2004-2008 והם היו במעקב עד 2014. צריכת מינרלים הוערכה באמצעות שאלון תזונה מתוקף. לניתוח הנתונים נעשה שימוש במודל COX יחסי תוך חישוב הסיכונים היחסיים והרווח בר סמך בהסתברות 95% עבור צריכה תזונתית של מינרלים ספציפיים והסיכון ל-ESCC .
החוקרים זיהו 201 מקרי ESCC מבין 47,405 משתתפי המחקר. צריכת קלציום הייתה קשורה באופן מובהק והפוך לסיכון ל-ESCC : כל עליה של 100 מ”ג צריכה יומית הייתה קשורה לסיכון יחסי של 0.88 (בטווח 0.81-0.96, P= 0.005) . הצריכה ברביעון הגבוה בהשוואה לרביעון הנמוך של סידן הייתה קשורה עם סיכון יחסי של 0.49 (בטווח 0.29-0.82, עם P למגמה של 0.013 ) .
צריכת אבץ הייתה קשורה גם באופן הפוך לסיכון ל-ESCC , אך הקשר בין לא הגיע לידי מובהקות סטטיסטית בהשוואה בין הרביעונים : עלייה בצריכה של 1 מ”ג ליום הייתה קשורה לסיכון יחסי של 0.87 בטווח של 0.77-0.98, P= 0.027 , אך הסיכון ברביעון הגבוה לעומת הרביעון הנמוך היה 0.56, בטווח 0.28-1.12, עם p למגמה של 0.097.
הקשרים בין צריכה סלניום, מגנזיום ונחושת לסיכון ל-ESCC לא היו ליניאריים (ה-p למגמה הלא ליניארית הוא 0.001, 0.016 ו-0.029 בהתאמה) .
לא נמצא קשר בין צריכה תזונתית של מנגן וסיכון ל-ESCC .
החוקרים מסכמים כי תוצאות אלה מצביעות על כך שצריכה גבוהה יותר של סידן ואבץ קשורה עם סיכון נמוך יותר ל-ESCC בקבוצה המתגוררת באיזור בסיכון גבוה ל-ESCC באירן.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!