מנתונים חדשים עולה כי איזון לקוי של לחץ הדם לאחר דימום תוך-מוחי מביא לעליה בסיכון להישנות דימום תוך-מוחי והקשר הבולט ביותר תועד עם עליה בחומרת יתר לחץ דם. החוקרים טוענים כי הממצאים תומכים בהשערה לפיה איזון אגרסיבי של לחץ הדם עשוי להפחית משמעותית את הסיכון להישנות דימום תוך-מוחי.
החוקרים בחנו את ההשפעה של הפחתת לחץ דם ואיזון לחץ דם על הסיכון להישנות דימום תוך-מוחי ב-1,145 חולים עם דימום תוך-מוחי ששרדו לפחות 90 ימים והיו במעקב למשך חציון של 37 חודשים. מדידות לחץ דם נערכו לאחר 3, 6, 9 ו-12 חודשים וכל שישה חודשים לאחר מכן.
במהלך המעקב תועדו 102 אירועים חוזרים של דימום תוך-מוחי בקרב 505 חולים ששרדו דימום לובארי ו-44 אירועים חוזרים ב-640 שורדים של דימום לא-לובארי. איזון הולם של לחץ הדם הושג בלפחות מדידה אחת ב-625 חולים (54.6% מכלל המדגם) ובכל נקודות הזמן הזמינות ב-495 חולים (43.2% מכלל המדגם).
הישנות דימום לובארי ולא-לובארי הייתה נפוצה יותר עם איזון לא הולם של לחץ הדם. שיעור האירועים לדימום לובארי עמדו על 84 ל-1,000 שנות אדם באלו עם איזון לא-הולם של לחץ הדם, בהשוואה ל-49 ל-1,000 שנות-אדם באלו עם איזון הולם. באשר לדימום לא-לובארי, שיעור האירועים עמד על 52 ו-27 ל-1,000 שנות-מטופל, בהתאמה.
בניתוח נתונים לאחר תקנון לאיזון לחץ דם לאורך זמן, איזון לא-הולם של לחץ הדם לווה בסיכון מוגבר להישנות דימום לובארי ולא-לובארי.
החוקרים זיהו עוד קשר בין לחץ דם סיסטולי במהלך המעקב ובין סיכון מוגבר לדימום תוך-מוחי לובארי ולא-לובארי, בעוד שלחץ דם דיאסטולי נקשר עם סיכון מוגבר להישנות דימום לא-לובארי בלבד.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקר התצפיתי הנוכחי של חולים ששרדו דימום תוך-מוחי, מדידות לחץ דם שהצביעו על ערכים בטווח היעד במהלך המעקב לוו בסיכון מוגבר להישנות דימום לובארי ולא-לובארי. מנתונים אלו עולה כי דרושים מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת התועלת והסיכונים של איזון הדוק יותר של לחץ הדם בחולים ששרדו דימום תוך-מוחי.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!