מה בין מיגרנה ובין גודל האוטם בחולים לאחר אירוע מוחי? (מתוך כנס ה-WCN)

בחלק מהחולים עם מיגרנה תתכן נטיה מוגברת לפגיעה ברקמת המוח במהלך אירוע מוחי איסכמי חד, כך עולה מנתונים חדשים, שהוצגו במהלך כנס ה-World Congress of Neurology. החוקרים מדווחים כי גודל האוטם המוחי בחולים עם מיגרנה היה גדול יותר, בהשוואה לחולים ללא מיגרנה, כאשר ההבדלים היו גדולים עוד יותר כאשר התמקדו בחולים עם מיגרנה עם אאורה.

מדובר במחקר רטרוספקטיבי, מקרה-ביקורת, במהלכו סקרו החוקרים את הרשומות הרפואיות של 3,010 חולים עם אירוע מוחי איסכמי, ולאחר בחירת חולים שענו על קריטריוני ההכללה (בדיקת MRI בתוך 72 שעות, תיעוד מיגרנה או ביקורות ללא מיגרנה, ונתוני DWI (Diffuse Weighted Imaging) ו-PWI (Perfusion-Weighted Imaging)) והוצאת חולים עם נגעים קטנים מ-10 סמ”ק, מדגם המחקר כלל 45 חולי מיגרנה ו-27 ביקורות.

בהשוואה לחולי מיגרנה, גיל הביקורת הממוצע היה מבוגר יותר (חציון גיל של 68 לעומת 53 שנים), כאשר רובם היו גברים (63% לעומת 38%), עם שכיחות גבוהה יותר של סוכרת (30% לעומת 7%) ושני גורמי סיכון נוספים לפחות (56% לעומת 29%).

משתנים דמוגרפיים, קליניים ומעבדתיים אחרים לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות, כולל סוג האירוע המוחי, מיקום האוטם ונפחי PWI ו-DWI או יחס DWI/PWI. החוקרים גם לא זיהו הבדלים בזמן עד לבדיקת MRI, שהוא משתנה חשוב בהקשר זה.

החוקרים הגדירו חוסר-התאמה עדות לפגם זילוח מלא שעדיין לא התפתח לכדי אוטם כנגע PWI קטן מ-120% מ-DWI או DWI גדול מ-83% מ-PWI. הם מצאו כי בסיכומו של דבר, ב-22% מהחולים עם מיגרנה לא הייתה חוסר-התאמה, זאת בהשוואה ל-4% מהביקורות, עם עליה של למעלה מפי 12 בסיכון לאוטם מלא בחולי מיגרנה. הסיכון היה גבוה עוד יותר בחולי מיגרנה עם אאורה.

החוקרים מסבירים כי מיגרנה עשויה להשפיע על הפנומברה (אזור רקמת מוח הניתנת להצלה, בה קיים תת-זילוח אך עדיין ישנה רקמה ויאבילית) ובחולים אלו נטיה מוגברת לפגיעה ברקמה בעקבות נזק איסכמי חד במוח. לממצאים עשויות להיות השלכות משמעותיות במידה ויתברר כי בחולי מיגרנה חלון צר יותר להתערבות יעילה, ועולה שאלה אם בחולים אלו נדרש טיפול ספציפי לאירועים מוחיים, כמו גם אמצעים למניעת אירועים מוחיים.

מתוך כנס ה-WCN

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה