אינדיקטורים לחום מרכזי ביחידת טיפול נמרץ נוירולוגי/ דר’ רויטל גנדלמן-מרטון

רקע

חום שכיח בחולים נוירולוגיים קריטיים. ידיעת האינדיקטורים של חום מרכזי יכלה לאפשר טיפול אנטיביוטי מדויק יותר, על מנת למנוע התפתחות של מיקרואורגניזמים סופר-עמידים.

מטרת העבודה היתה לפתח מודל על מנת להפריד חום מרכזי מחום על רקע זיהומי בחולים נוירולוגיים במצב קריטי עם חום שסיבתו אינה ברורה.

שיטות

איסוף נתונים רטרוספקטיבי מינואר 2006 עד דצמבר 2010 ביחידת טיפול נמרץ נוירולוגי של 20 מיטות בבי”ח אקדמי גדול. הוכללו חולים עוקבים בני 18 ומעלה שאושפזו ל- 48 שעות או יותר עם חום גבוה מ-C 0 38.3 לפחות במדידה אחת במשך שני ימים עוקבים. חולים עם סיבות אחרות לחום לא-זיהומי לא הוכללו במחקר. 526 הוכללו בניתוח הנתונים הסופי. חום הוגדר כזיהומי אם היתה צמיחה בתרבית של פתוגנים זיהומיים או תיעוד של אבחנה קלינית של זיהום שטופל באנטיביוטיקה. יתר החולים הוגדרו כבעלי חום מרכזי. חום מתמשך הוגדר כחום שנמשך יותר מ- 6 שעות למשך 2 או יותר ימים עוקבים.

תוצאות

חום מרכזי נמצא ב- 246 חולים (46.8%). חולים עם חום זיהומי היו מבוגרים יותר (57.4 לעומת 53.5 שנים) ושהו זמן ממושך יותר ביחידה לטיפול נמרץ נוירולוגי (12.1 לעומת 8.8 ימים). חום מרכזי ארע יותר ב- 72 השעות הראשונות לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ נוירולוגי (76.4% לעומת 60.7%) ונטה להיות מתמשך (26.4% לעומת 18.6%). עירוי דם, העדר תסנינים בצילום חזה, אבחנה של דימום סובארכנואידלי, דימום תוך-חדרי או גידול, והופעה של החום תוך 72 שעות מהאשפוז בביה”ח היו מנבאים בלתי תלויים לחום מרכזי בניתוח רב- משתנים. הצירוף של תרביות שליליות, העדר תסנינים בצילום חזה, אבחנה של דימום סובארכנואידלי, דימום תוך-חדרי או גידול, והופעה של החום תוך 72 שעות מהאשפוז בביה”ח ניבאו חום מרכזי בסבירות של 0.90.

מסקנות

בעבודה זו מוצע מודל אמין להבדיל בין חום מרכזי לחום על רקע זיהומי בחולים נוירולוגיים קריטיים, המאפשר לבחור את החולים בהם ניתן להפסיק טיפול אנטיביוטי באופן בטוח על אף החום המתמשך.

Hocker SE, Tian L, Steckelberg JM, et al. Indicators of central fever in the neurologic intensive care unit. JAMA Neurol 2013;70:1499-504.

הצעות לקריאה נוספת:

Schwarz S, Häfner K, Achoff A, et al. Incidence and prognostic significance of fever following intracerebral hemorrhage. Neurology 2000;54:354-61.

Albrecht RF II, Wass CT, Lanier WL. Occurrence of potentially detrimental temperature alterations in hospitalized patients at risk for brain injury. Mayo Clin Proc 1998;73:629-35.

Commichau C, Scarmeas N, Mayer SA. Risk factors for fever in the neurologic intensive care unit. Neurology 2003;60:837-41.

Rabinstein AA, Sandhu K. Non-infectious fever in the neurological intensive care unit: incidence, causes and predictors. J Neurol Neurosurg Psychiatry 2007;78:1278-80.

Kilpatrick MM, Lowry DW, Firlik AD, et al. Hyperthermia in the neurosurgical intensive care unit. Neurosurgery 2000;47:850-6.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה