האם טיפול פומי בתרופות ממשפחת פלאורוקוינולונים מעלה את הסיכון להפרעות קצב לב? (BMJ)

במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בניגוד לדיווחים קודמים, הטיפול הפומי בפלאורוקוינולונים לא לווה בסיכון מוגבר להפרעות קצב לב חמורות באוכלוסיה הכללית בדנמרק ושבדיה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם טיפול פומי בפלאורוקוינולונים מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קצב לב חמורות. הם אספו נתונים אודות מרשמים לטיפול תרופתי, מקרים של הפרעות קצב לב חמורות ומאפייני חולים מדנמרק (1997-2011) ושבדיה (2006-2013).

מדגם המחקר כלל משתתפים בגילאחי 40-79 שנים. בסיכומו של דבר ניתנו קרוב ל-910,000 מחזורי טיפול בפלאורוקוינולונים (ציפרופלוקסצין 82.6%) ומספר דומה של מחזורי טיפול בפניצילין V, תואמים ביחס 1:1.

התוצא העיקרי היה הסיכון להפרעות קצב לב חמורות (פטאליות ולא-פטאליות), בהשוואת מחזורי טיפול בפלאורוקוינולונים אל מול מחזורי טיפול בפניצילין. תקופת הסיכון הרלבנטית הייתה השימוש הנוכחי, שהוגדר כ-0-7 ימי טיפול.

החוקרים מדווחים על 144 מקרים של הפרעות קצב לב חמורות במהלך המעקב, 66 בקרב המטופלים בפלאורוקוינולונים (שיעורי היארעות של 3.4 מקרים ל-1,000 שנות-אדם) ו-78 מקרים בקבוצת הטיפול בפניצילין (4.0 מקרים ל-1,000 שנות אדם); בהשוואה טיפול פומי בפלאורוקוינולונים לטיפול בפניצילין, יחס השיעורים עמד על 0.85. בהשוואת טיפול בפניצילין V, ההבדל האבסולוטי בסיכון עמד על 13- מקרים של הפרעות קצב לב חמורות ל-1,000,000 מחזורי טיפול בפלאורוקוינולונים. הסיכון להפרעות קצב לב חמורות לא היה מוגבר באופן מובהק סטטיסטית באף אחת מתתי הקבוצות לפי מדינה, גיל, מין, מחלות קרדיווסקולאריות ברקע, טיפול בתרופות נוספות המעלות סיכון להפרעות קצב חדריות, סוג פלואורוקוינולונים ומדד הסיכון להפרעות קצב לב.

החוקרים כותבים כי לאור העוצמה הסטטיסטית של המחקר, ניתן לשלול גם עליה קטנה בסיכון היחסי והאבסולוטי להפרעות קצב לב חמורות על-רקע הטיפול הפומי בפלאורוקוינולונים.

BMJ

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה