שאיפה של גז זנון (XENON) מביאה לירידה בפגיעה בחומר הלבן במטופלים שנכנסו לתרדמת בשל דום לב מחוץ לבית החולים, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי. המחקר פורסם ב-JAMA ונערך על ידי קבוצת חוקרים בפינלנד. לדברי החוקרים, מדובר בתוצאות מבטיחות שלראשונה מעידות על כך שלזנון יש השפעה מגינה נוירולוגית בבני אדם. עם זאת, הם מציינים שמדובר במחקר קטן יחסית ויש צורך במחקר גדול יותר כדי לבחון את התועלת הקלינית של הטיפול. לדבריהם, יתכן ששימוש בזנון יתאים לטיפול בסוגים שונים של פגיעה מוחית.

זנון מפותח על ידי חברת NeuroproteXeon, וממתין כעת לאישור של ה-FDA כדי להתחיל מחקר שלב 3 בהמשך השנה. לדברי החוקרים, לגז כמה מנגוני פעולה שעשויים לסייע במקרה של פגיעה מוחית, באמצעות חסימה של הרצפטורים של NMDA (N-methyl-D-aspartate), AMPA (α-amino-3-hydroxyl-5-methyl-4-isoxazole-propionate) ושל הרצפטור ל- kainat.

מחקרים מוקדמים בחיות מעבדה הצביעו על כך שלזנון עשויה להיות השפעה מגנה מפני נזק מוחי לאחר פגיעה מוחית היפוקסי-איסכמית גלובלית. בבני אדם לא דווחו בינתיים תוצאות דומות. החוקרים ביססו את ממצאיהם על הערכה של הפגיעה בחומר הלבן באמצעות MRI. המחקר הרנדומלי, שלב 2 (שנערך בשתי מחלקות לטיפול נמרץ בין 2009-2015) התקיים כאמור בפינלנד ובחן 100 מטופלים בני 24-76 שעברו דום לב מחוץ לבית החולים.   

המשתתפים חולקו אקראית לקבלת זנון בשאיפה בשילוב עם טיפול היפותרמי (ב-33 מעלות) למשך 24 שעות, או לקבלת טיפול היפותרמיה בלבד. כל קבוצה מנתה 55 מטופלים. החוקרים בחנו מה היה הנזק לחומר הלבן באמצעות fractional anisotropy מ- diffusion tensor MRI שבוצע בין 36 ל-52 שעות לאחר דום הלב. ממצאים נוספים שחיפשו החוקרים הם תוצאות נוירולוגית באמצעות סקאלת רנקין מותאמת (Rankin Scale, תוצאות בין 0- ללא סימפטומים, ל-6-)  מוות וכן את התמותה לאחר כחצי שנה.

בין 110 המטופלים, 80 היו גברים, וכולם השלימו את המחקר. 97 מטופלים עברו MRI והממצאים היו זמינים עבור החוקרים, והזמן הממוצע עד ל-MRI  היה 53 שעות (הטווח היה בין 47-64 שעות) לאחר דום הלב. ערכי ה- global fractional anisotropy הממוצעים היו 0.433 (SD, 0.028) בקבוצת ה-XENON ו-0.419 (SD, 0.033) בקבוצת הביקורת. אותו ממצא לאחר התאמה לגיל, מין ומיקום היה 3.8% גבוה יותר בקבוצת ה-XENON. 

לאחר שישה חודשים, 75 מהמטופלים (קרוב ל-70 אחוזים) נותרו בחיים. לא נרשמו הבדלים משמעותיים נוספים בין הקבוצות לאחר חצי שנה. באנליזה מותאמת של מדד רנקין הערך הממוצע (IQR) היה 1 (טווח 1-6) בקבוצת ה-XENON ו-1 בקבוצת הביקורת. שיעור התמותה לאחר חצי שנה היה כ-27 אחוזים בקבוצת ה-XENON ואילו למעלה מ-34% בקבוצת הביקורת P = .053, .0.23-1.01 סיכון יחסי 0.49 בטווח : 

החוקרים מסכמים כי בקרב מטופלים ששרדו תרדמת בעקבות דום לב מחוץ לבית החולים, מתן XENON בשילוב עם טיפול היפותרמיה בהשוואה להיפותרמיה בלבד  הביאה לפגיעה קטנה יותר בחומר הלבן כפי שנמדדה ב- by fractional anisotropy of diffusion tensor MRI. עם זאת, לא נראה הבדל מובהק בממצאים הנוירולוגים או בתמותה לאחר חצי שנה.

המחקר מומן על ידי האקדמיה הפינית ובית החולים של מחוז דרום מערב בפינלנד. והחוקר הראשי דיווח על מימון שקיבל המוסד מ-  NeuroproteXeon.

JAMA. Published March 15, 2016. Abstract